"חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית" לִמּוּדֵי יָמִימָה – ״יֵשׁ וִתּוּר בָּרִיא וְיֵשׁ וִתּוּר יֶתֶר כְּנֶגֶד עַצְמְךָ״ [ימימה אביטל]

אחת הלומדות שיתפה איך סובביה אמרו לה: ״תוותרי אל תעשי עניין מכל דבר.״
למרות המאבקים בינה לבין עצמה, היא ויתרה, אבל מיד לאחר הויתור נכנסה העצבות!
היא שיתפה שהוויתור היה כנגד עצמה ואותו אדם שמולו נעשה הויתור השתמש בויתור כחולשה ולעג לה. ימימה מזמינה אותנו להתגמש, לוותר אך לא כנגד עצמינו.

כאשר אנחנו יודעות באמת מה אנחנו רוצות ומה עומד באמת ביושרת לב מול הכן שלנו או כנגד מול הלא.
לא משנה מה יגידו לנו לאחר הויתור – הגמישות שלנו, חשוב שאנחנו נשאר בשמחה הטהורה שלנו.
בלימוד אנו פוגשים את עצמינו באמת, אין אנו צריכים לעשות רושם ואח״כ להתפרק.
אנחנו מגלים מהי הסיבה האמיתית שלנו כאשר אנחנו מנסות למצוא חן, ולהיות חלק מקבוצה שלא מתאימה לנו, אנחנו מרגישות דחויות או דחייניות.
מדוע אנחנו מספרות לעצמינו סיפור שאינו מתיישב עם המציאות ומאמינות לו?

ימימה מלמדת אותנו:
״יֵשׁ וִתּוּר בָּרִיא״, לוותר מתוך מקום בריא, המכבד, ראשית את הרצונות שלנו באמת, ללא משחקים והעמדת פנים.

ריקי לוי (.M.A בחינוך)