"חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית" לִמּוּדֵי יָמִימָה – ״הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הִיא כּוּלָּהּ שִׂמְחָה בַּעֲבוּרֵךְ, לִפְנֵי הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אִמְרִי לְעַצְמֵךְ: הֲרֵי גַּם אֲנִי מִתְחַדֶּשֶׁת״ [ימימה אביטל]

אחת הבנות שאלה: ״באמת? מאין הבטחון שהשנה היא כולה שמחה עבורי?״ ״במה אני מתחדשת?״
ימימה אומרת: שלהיות בשמחה זה להכיר באתגרים שמולי ולחיות איתם בשלום.
זה היכולת להבין בכוחה של מחשבה טובה, מעשים טובים, דיבור נאות, לצד ״הכשלונות״ שחווינו ששם הייתה מחשבה פחות טובה, מעשים לא משהו ודיבור רדוד.

כאשר אני במודעות ולא נאבקת במציאות, ימימה אומרת, מגיעה השמחה עבורך, הדגש בעבורך, למענך בשבילך =בשביל שמתאים לך.

״לִפְנֵי הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אִמְרִי לְעַצְמֵךְ: הֲרֵי גַּם אֲנִי מִתְחַדֶּשֶׁת״, זו הזמנה להשיל מעלי את המלבוש שלבשתי בשנה הקודמת ולהתהדר בלבוש חדש, זה לא רק מלבוש לגוף שאפשר להתחדש בו לקראת השנה החדשה, זהו מלבוש לנפש, היכולת לשנות הרגלים של שנים שהיוו עבורי ״מחזק מדומה.״ כשכעסתי, האמנתי שזו הדרך הנכונה, כשביקרתי את עצמי בחומרה ואת סובביי, הייתי בטוחה שאני נוהגת בחכמה.
כשוויתרתי על עצמי חשבתי שאני טובת לב והסתבר שאני בהחסרה, שאני לא שמחה.

ימימה מבקשת מאיתנו במקום לכעוס, לשתף ברגשות, במקום לבקר את עצמי בחומרה, למחול לעצמי, במקום לוותר ולבטל את עצמי, לקבל את עצמי כפי שאני.

ההתחדשות תביא עימה שמחה.

לקראת השנה החדשה, תנסו לבדוק בעצמכן היכן וכיצד אתן מתחדשות?

שנה טובה ומתוקה!
ריקי לוי
(.M.A בחינוך)