"חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית" לִמּוּדֵי יָמִימָה – "כְּשֶׁצָּמַח יוֹנֵק מֵהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַשֵּׁנִי, אֵין צְמִיחָה זְקוּפָה.״ [ימימה אביטל]

מלאכה של לומדת:
״שנים שאני מנסה לזקוף את קומתי, להתיישר ולחזק את הביטחון העצמי שלי.
גדלתי בבית מרובה ילדים.
בית חם ואוהב, יחד עם זאת הרגשתי שנים אשמה, כתלמידה הייתי זקוקה לספרים, מחברות, בגדים…
תמיד נאמר לנו בבית שאין כסף, הרגשתי שנים שאני יונקת מהשורש של הורי שידם קצרה מלתת את מבוקשי ומבוקשם של אחיי.
תמיד ההרגשה הייתה שאין אפשרות ואין בנמצא, אנחנו האחים היינו רבים בינינו והזוכה היה צריך כל הזמן להתנצל, הרגשה לא פשוטה.
אני פיתחתי כאבי בטן עזים.
הלכתי שפופה אל מול עצמי, הרגשתי יסורי מצפון על כל דבר וחוסר ביטחון.
היום אני מבינה את הפחד שלי מנטישה וחוסר אהבה עצמית.

האשמה יוצרת יניקה מהזולת כי אני תמיד תלויה באהבתו אלי, כאשר אני מקבלת מה שאני רוצה או זקוקה אני מרגישה יסורי מצפון וכאבי הבטן מתעצמים, כאשר אני מקבלת את מבוקשי וגם כאשר אני לא מקבלת, כאבי הבטן משתקים אותי.
תודות ללימוד אני מוצאת את עצמי מחזקת את המערכת האישית שלי, מבינה שכל דבר בעיתו ובזמנו וההורים שלי נתנו לי ולאחים שלי כל מה שיכלו בהתאם ליכולתם הם היו הורים מקסימים וטובים.
אני מזדקפת וכבר לא מאשימה, אני בהודיה והדבר המפתיע כאבי הבטן פחתו".

ימימה מלמדת אותנו מהי חוקיות הצמיחה הקשר בין חיזוק השורשים לזקיפות הקומה, את ההפרדה בין זמן עבר להווה ומזמינה אותנו לחיות את ההווה את עכשיו ולנצור זיכרונות ילדות כזיכרון של הילדות ולא משהו שמנהל אותנו ביום יום.

שנים אתן רוצות לעשות שינוי ולהצטרף לקבוצת לימוד.
מוזמנות להצטרף ולנסות. מקסימום תתאהבו.

ריקי לוי
.M.A בחינוך