"חֲשִׁיבָה הַכָּרָתִית" לִמּוּדֵי יָמִימָה – ״מַעֲשִׂים טוֹבִים מַחְזִירִים אוֹר״ [ימימה אביטל]

בשיעור, אחת הבנות אמרה:
״אני מקנאה בבנות שעושות ותורמות לאחרים, אני כל כך עמוסה שאין לי זמן לתת לעצמי.״
אחת הבנות שמכירה אותה אמרה לה: ״מה? את כולך טוב, את תמיד קשובה, תמיד נותנת עצה טובה,
את בעצמך אור.״
רגע של מבוכה שרר בחדר, אותה תלמידה הסמיקה וענתה מתוך מבוכה:
״אני חושבת שהכוונה לממש מעשים טובים,
לעזור לנזקקים, לתרום, אני לא שם.״
השיח המשיך, היו בנות שהסכימו לגבי מעשים טובים בבתי חולים לנזקקים וכ״ו והיו שהסכימו עם האמירה של החברה לגבי עצה טובה …
אין ספק שזה גם וגם כל מה שנאמר הוא טוב וימימה גם כיוונה לכל מה שנאמר.
יחד עם זאת, ״מַעֲשִׂים טוֹבִים מַחְזִירִים אוֹר.״
ימימה מתכוונת שכל עשיה שאת עושה בכלים שלך לפי היכולת שלך, באותו רגע נתון, זה לא חייב להיות גרנדיוזי, מספיק מבט חם ואוהב, חיוך, ליטוף, דיבור, מחשבה טובה, הקשבה בקשב נקי, רגש חם לאדם מסויים, תפילה, כל זה עשייה.
לעשות מעשה בלימוד, זה לגרום ראשית לעצמי להיות בשמחה, בשלווה ובנתינה מתוך הכרת הטוב ואח״כ להפיץ את האור.
לכן ימימה אומרת: שהמעשה הטוב מחזיר אור.
כשאני מפרגנת למישהו, כשאני מכירת תודה, כשאני סומכת, כשאני פותחת את הלב, כשאני קשובה ללא שיפוט, האור מתפשט וחוזר אלי.

חג אורים שמח
מוזמנות להצטרף ללימוד משנה חיים
המכניס אור לחיינו מבטיחה שהאור יחזור אליכן.

ריקי לוי
.M.A בחינוך