אחת הבנות בשיעור שאלה: ״מה זה המלבוש של הנפש? למה אני צריכה להתעסק בנפש?
למה אני צריכה להלביש את הנפש?
בכל יום אנחנו מתלבשות, מתאפרות, מתבשמות ויוצאות החוצה. הינה, התלבשתי, יצאתי״ אמרה וצחקה. שאר הבנות הצטרפו וצחקו יחד איתה.
כך נפתח השיעור לחודש אלול.
ימימה מתזכרת אותנו שחודש הרחמים והסליחות, חודש אלול, מזמין אותנו להלביש את הנפש, לתת לה תשומת לב, לבדוק למה אנחנו זקוקות באמת, מעבר לתפאורה, מעבר למה יגידו עלי?
ימימה מבקשת לדעת מה את חושבת על עצמך באמת? באמת = בתאום עם המציאות,
לא תשובה דמיונית, לא חשיבה שיכלית חשיבה מהלב ועל הלב. בלי שיפוטיות, בלי דרישות.
מעבר למידה(מלשון מידות) שאני יכולה להכיל או לתת, בלי יומרה, אני יכולה יותר ולא עשיתי, בלי העמסת יתר על עצמי, לבדוק באמת ביושרת לב, מה נכון לי עכשיו? לתקן ולשפר, לקחת אחריות על מה שהיה כאשר הפנים להווה.
עוד מוסיפה ימימה, זה לא משנה כמה תתאפרי יפה, כמה תתלבשי יפה, בסופו של דבר מה שיוקרן החוצה זה אישיותך, פנימיותך, שמחתך, או לחילופין עצבותך.
אז ביושרת לב את מי צריך להלביש?
מכירים אנשים שחיצוניותם מיליון דולר, הכל מותגים הכי נחשבים והפנימיות מצולקת כאובה ועצובה?
בשיעורים אני פוגשת לא מעט בנות הזקוקות למלבוש חדש לנפש (בינינו כולם צריכים מלבוש חדש) והכי מדהים כמה זה פשוט, זה רגע מזוקק.
סקרנים?
המסע של המלבוש לנפש נעשה ע״י שאלת שאלות ומתן תשובות, המתאימות לזמן עכשווי-בהווה, המתאים למסוגלות שלי עכשיו.
מוזמנות להצטרף למסע שכולו חשיבה הכרתית/ ימימה מסע משנה חיים.
ריקי לוי (.M.A בחינוך)