במהלך השנה שחלפה פגשתי בשיעורים אנשי חינוך שונים: מורות, גננות, אנשי צוות שונים.
מודה ומתוודה שכאשר אני פוגשת אנשי חינוך, אני מאוד נרגשת, אני מזדהה עם אתגרי החינוך שעומדים בפיתחם. אני מצדיעה להם על היכולת להודות כאשר הם מאותגרים, על ההגעה ללימוד חשיבה הכרתית/ימימה וההבנה שהם זקוקים למשהו לחיזוק הנפש. מפני שהעבודה עם ילדים היא לא רק עניין של העברת מידע, זה עניין של הלב ושל הרגש. איש חינוך שלא מתחזק את הבינה המחברת בין השכל לרגש, עלול לסיים את השנה תשוש. לימודי חשיבה הכרתית הם פלטפורמה מצויינת לחיזוק הנפש והכי חשוב ההכרה ביכולות האישיות שלי והבנה שכל הפרזה שלי מובילה לחוסר איזון.
בעוד שבוע וחצי יחזרו התלמידים לספסל הלימודים
ימימה מבקשת מהמחנכים: ״נֶפֶשׁ נְקִיָּה״
להגיע למוסדות החינוך עם נפש נקייה, עם מתן הזדמנות לכל ילד וילדה מתוך ״הֲבָנָה טוֹבָה"
שבחרתם "בעבודת קודש״ ואתם נכונים להקשיב
לצורכי הילד/ה, כל אחד והייחוד שלו, כל אחד וצרכיו.
״נִפְתַּח לִבְּךָ״ ואז הלב של המחנכים יפתח ממקום נקי ויקרב אותם לשמחת ליבם. זו הזמנה לכל המחנכים להצטרף ללימוד, מבטיחה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה מוצלחת ומשמעותית יותר!
״כל ילד זקוק למבוגר אחד שיאמין בו״
ואני אוסיף: ״כל מבוגר זקוק לאפשרות לקבל את הילד שבתוכו ולהאמין ביכולותיו.״
בלימודי ימימה אנו חושפים את הילד שבנו, מחבקים אותו ומקבלים אותו כילד.
ריקי לוי (.M.A בחינוך)