״הילדים משגעים אותי, לא מקשיבים, בעלי לא מסוגל לעזור הוא עובד מאוד קשה, אני רוב הזמן כועסת, צועקת, אני לא מוצאת את עצמי, כבר איני מכירה את עצמי.״
אחת הבנות בקבוצה ביקשה להשיב, כמובן שאפשרתי.
כך השיבה: ״גם אני הרגשתי בדיוק אותו דבר, אבל בזכות הלימוד הבנתי, ראשית שבורכתי במשפחה וילדים וזה באמת לא מובן מאליו, למדתי לראות את הטוב שיש.
מאותו רגע ההתנהלות שלי השתנתה, התחלתי להוקיר תודה. במקום לראות ראשית את מה שחסר, התחלתי לראות קודם את מה שיש, השמחה שלי התפזרה בבית ויש לי בית שמח – כמובן שישנם ימים מאתגרים שאני מתמודדת בצורה מפתיעה תודות ללימוד.״
חייבת לציין שהייתי גאה בתלמידה, היא לומדת שנה שניה, איך היא מדברת בביטחון? ומעבירה מסרים כל כך מדויקים, אין כמו דוגמא אישית.
מלומדת נוספת שהייתה באותה סירה, אני זוכרת איזה שפופה, עצובה הייתה בתחילת הלימוד ועכשיו היא מרגישה שעשתה דרך, אני באופן אישי רואה את השינוי.
ימימה מבקשת מאיתנו לשנות הרגלים, להסתכל קודם כל על הטוב הקיים, ליהנות ממנו ולהעריך אותו, להבין שהחיים מורכבים מגם וגם.
כדי לחיות נכון עלינו ״להפוך״ את שדה הראייה שלנו לטובת הטוב הקיים שעוזר לנו לצמוח ולשוב הביתה לבית האישי שלנו למהות שלנו ואז השמחה נכנסת.
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
