צ’ארלס פלאם, בוגר המכללה הימית של צבא ארה"ב היה טייס קרב בווייטנאם. לאחר 57 טיסות קרביות, המטוס שלו הושמד ע"י טיל קרקע אוויר. פלאם פלט את עצמו מהמטוס וצנח לשטח האוייב. הוא נשבה ו"בילה" שש שנים איומות בכלא הקומוניסטי. הוא שרד את השבי, חזר לחייו ומשפחתו והיום הוא מרצה מבוקש מאוד על סיפורו המיוחד בשבי ועל הלקחים והתובנות מאותה התנסות אישית קשה.
יום אחד כשסיים הרצאה לקצינים צעירים בצי השישי ונפגש עם רעייתו לארוחת צהריים במסעדה מקומית ניגש אליו אדם ושאל אותו אתה הוא פלאם? אתה זה שהטסת מטוסי קרב בווייטנאם מנושאת המטוסים קיטי הוק והמטוס שלך הופל?
איך אתה יודע זאת שאל אותו בתדהמה הטייס המהולל.
אני סמל רוברט דיוני אני שירתתי איתך על נושאת המטוסים אני הוא זה שקיפל לך את המצנח השיב האיש.
פלאם היה המום, סמל רוברט אחז בחוזקה בידו ואמר – נראה שעשיתי עבודה טובה שהמצנח נפתח בזמן.
המצנח נפתח ועוד איך השיב פלאם. אם המצנח לא היה נפתח לא הייתי כאן היום.
באותו לילה נדדה שנתו של הטייס. הוא תהה לעצמו כמה פעמים חלף על פניו מקפל המצנחים או מקפלי מצנחים אחרים על סיפונה של נושאת המטוסים והוא לא טרח לברך אותם בבוקר טוב או לשאול לשלומם.
עצת הזהב השבועית
פשוט לומר תודה
מתי אמרתם לאחרונה למישהו אני גאה בך, אתה חשוב לי, תודה על מה שעשית. הפסיכולוגיה החיובית רואה בהכרת התודה את אחד הכלים היעילים ביותר להגברת תחושת הסיפוק, השייכות והאושר, היא תורמת למערכות היחסים ולבריאותנו הגופנית והנפשית.
יחסים טובים בבית או בעבודה נותנים לנו ביטחון ש"רואים אותנו" זה מקנה שקט נפשי שייכות והזדהות.
היהדות רואה בהודיה את אחד מערכי היסוד החשובים ביותר המופיעים בתפילות ובמצוות. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" – האדם מתחיל את יומו במילה מודה, ההודיה היא ערך עליון שחוצה דורות בונה ארמונות של תקווה ומנפצת מחיצות.
הבעת תודה משפיעה לטובה לא פחות למי שמודה ויש לזה גם הסבר פיזיולוגי הקשור למבנה המוח, מחקרים רבים מלמדים שכאשר מוקירים תודה והערכה, מערכת העצבים הפאראסימפטית האחראית לרוגע שלנו ולשימור הגוף במנוחה נכנסת לפעולה ומרגיעה אותנו.
פסיכולוגים רבים מדווחים על שיפור בזווית הראייה החיובית של מטופלים ועל איכות חייהם. זה קורה כאשר עוסקים בתרגול קבוע של דפוסי הכרת הטוב והערכה המעצבים את תאי החשיבה במוח (הנוירונים) ומתעלים אותם לדפוס חשיבה חיובי מובנה וקבוע.
אז למה זה כל כך קשה לנו?
ב"מרוץ החיים" המטורף כשהכל מסביב משתנה, כשאנחנו בתחרות עם עצמנו ועם אחרים ולא יודעים שובע הכל נראה מובן מאליו, אנחנו מטשטשים במודע או שלא במודע את הערכים האנושיים והחסד וכשזה קורה אמירת תודה נתפסת (לעיתים) כחולשה.
החשיבה החיובית מעודדת ההצלחה ושגשוג אנושי בניסיון למצוא להעצים ולטפח חוזקות – תכונות חיוביות כישרון אנושי וחוסן נפשי.
אחד הכלים היעילים שלה לתרגול ואימון הוא ניהול רשימות תודה מידי יום בערב לפני השינה לציין בפנקס מיוחד תודה על חמישה דברים שקרו לנו במהלך אותו יום. זה יוצר שטף מודעות ותודעה חיובית במוח.
בנוסף מומלץ למצוא לעצמכם זמן קבוע ומקום קבוע במשך היום – כדי לתרגל את השריר החשוב של "מיקוד במה שעובד" בדברים שהצלחנו להתחבר ולשנות בנו לטובה. להתחבר ל"עין הפנימית" למצפן של השיפור החיובי המתמיד.
אם אתם חפצים לשפר את חייכם וחיי הסובבים אתכם ולהכניס אליהם שמחה, הצלחה ואושר, תתחילו לחשוב חיובי להאמין ולתרגל את הכרת הטוב ותהפכו אותה אצלכם במוח לכישור מובנה ואוטומטי לכוח משנה חיים.
בימים אלו בניסיון שלנו לחזור לשגרה אנחנו חייבים עדיין לשמור על ההוראות וההנחיות ולא להקל ראש ולחשוב שהכל כבר מאחורינו, נדרשת עדיין זהירות רבה אחריות ערבות הדדית ואהבת הזולת.
"הכרת הטוב אינה רק המעלה הגדולה ביותר, היא אֵם כל המעלות" (סיסרו – פילוסוף רומאי)
"אושר לא תמיד יהפוך אותנו למוקירי תודה, אך הכרת התודה יכולה להפוך אותנו למאושרים" (אלמוני)
