העתיד כבר כאן – סטארפ אפ ניישן, החלום ושברו

קובעי ומובילי המדיניות בישראל מתגאים מעל כל במה בחדשנות פורצת דרך, ה"מוח היהודי ממציא לנו פטנטים"

אומת הסטארט אפ הכל יכולה מתהדרת כבר זמן רב ב"נוצות" שכבר אין לה.

תחום ההנדסה כולו לרבות ענף ההייטק היוקרתי נמצאים בזמן הזה בפני אתגר משמעותי מאוד, בכל מקצועות ההנדסה חסרים מהנדסים ישראלים תוצרת כחול לבן, ישראל נחלשת כמובילת חדשנות בזירה הבינלאומית

בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית ההייטק כ- 15,000 מהנדסים ומתכנתים.

היעדר כח אדם מיומן וזמין הוא חסם עיקרי לצמיחה ולתחרות בינלאומית של ענף ההייטק הישראלי. שיעור המועסקים במדינת ישראל לפני משבר הקורונה עמד על כ – 3.5 מליון איש מתוכם כ – 10 אחוז עובדים בתעשיות ההייטק (כ- 340 אלף איש) המבחן הגדול של "קטר" ההייטק הישראלי הוא יכולתו לפרוץ את "תקרת הזכוכית" הזאת.

על מנת להמשיך להוביל ולבסס יתרון יחסי בין לאומי בתחום ההייטק יש צורך לפעול בדרכים יחודיות על מנת ששיעור המועסקים בענף יגיע לפחות לכ – 15% מכלל המועסקים במשק.

התחזית הדמוגרפית של מדינת ישראל לשנת 2048 היא כ- 15 מיליון איש, יוצא מכך שעמידה ביעד של כ- 15 אחוז מועסקים בהייטק תחייב את הגדלת מספר המועסקים (מכ- 340 אלף לכ- מליון איש) כלומר 25 אלף אנשי הייטק חדשים בשנה.

מדינת ישראל לא ערוכה לכך בעשור האחרון היא צירפה רק כ- 3800 מהנדסים ועובדים חדשים בשנה.

המחסור המשווע למהנדסים מהווה חסם משמעותי לצמיחה של סטארטאפים ושל חברות טכנולוגיה ישראליות ותיקות ומבוססות.

המחסור החמור של מהנדסים "כחול לבן" הביא לתופעה בה חברות ישראליות החלו להקים בהודו ובמקומות נוספים בעולם מרכזים טכנולוגים קבועים המהווים חלק בלתי נפרד מפעילותם ולצד זה גם שימוש קבוע בשרותי אאוטסורסינג – (מיקור חוץ) של בתי תוכנה לביצוע פרוייקטים על בסיס מזדמן.

התופעה הזאת צוברת תאוצה בשנים האחרונות וענף ההייטק הישראלי משקיע (בלית ברירה) מליארדי דולרים לחיזוק התוצר הלאומי הגולמי והביטחון הכלכלי של מדינות אחרות.

המהנדסים הזרים ותיקים מאוד מקצוענים ומנוסים מכירים היטב את צרכי השוק הגלובאלי והם "עולים" הרבה יותר זול ממהנדס ישראלי. מהנדס הודי בכיר עולה כ- 800 דולר לחודש ושכרם של מתכנתים שאינם מהנדסים הוא אף פחות מזה. מהנדס ישראלי מתחיל עולה כמעט פי ארבעה ממהנדס רוסי ופי שניים ממהנדס סיני.

הודו מציעה איכות מקצועית גבוהה מאוד במחירים נמוכים והייטק הישראלי כמו מדינות רבות אחרות בעולם "מצביע ברגליים".

למרות המחסור החמור של כ-15 אלף מהנדסים חברות ישראליות רבות נמנעות מלהעסיק עובדים ישראלים שזהו תפקידם הראשון- "ג’וניורים" (Juniors) חסרי ניסיון. הסטודנטים מודעים לכך ולכן הם מנסים להשתלב בעבודה כבר במהלך הלימודים על מנת לצבור ניסיון מעשי בתעשייה.

מדינת ישראל מתהדרת כמעצמת הייטק בעוד שמגבלת חוסר המהנדסים והתנאים האטרקטיביים המפתים שמציעים בחו"ל גורמים לחברות ישראליות רבות לצאת החוצה. התמריץ העיקרי להעברת הפעילות היא הפחתת עלות העבודה. עלות מהנדס פולני כמו גם ההודי היא כמחצית ממהנדס ישראלי זה משמעותי מאוד גם בשל הזמינות הגבוהה שלהם בכל טווח זמן. משיחות שאני מקיים עם חברים ולקוחות מההיטק אני שומע על מצוקת האיכות והזמינות הם זוכים במכרזים בארץ ובעולם ועל מנת לספק "את הסחורה" באיכות גבוהה ובזמן הם חייבים מהנדסים ואנשי מקצוע ותיקים מנוסים ומקצועיים כאן ועכשיו.

כאשר החברות נתקלות בחוסר כ"א הן בדרך כלל פונות להודו או למזרח אירופה ופותחים שם סניפים.

הפיתוי מגיע גם מארה"ב ואירופה בכל מה שקשור למענקי פיתוח ותנאים מצוינים לפתיחת מיזמים ועסקים.

יש לנו ביקוש בחו"ל משום שהחברות שלנו מביאות כבוד וערך מוסף עצום למדינות שבוחרות להינות מהאיכויות המיוחדות והמיתוג הישראלי הגבוה. הסטודנטים המתמודדים על מקומות לימוד במוסדות האקדמיה היוקרתיים והנחשבים חייבים להכיר את העובדות המגבילות "ותקרות הזכוכית" שיוצרת תעשיית ההייטק.

בזמן שסטודנט לתכנות לומד בחריצות ובלהט בטכניון 4 שנים (לפחות) מתעדכנות ומתחדשות שפות התכנות כמה וכמה פעמים כפועל יוצא של תנאי השוק החדשנות הטכנולוגית והביקושים.

גם אם יסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה עדיין הוא נחשב "גוניור" אין לו ניסיון מעשי והוא נדרש להתמודד מול מהנדסים הודים, סינים, רוסים, ופולנים מצוינים בעלי ניסיון רב וזולים באופן משמעותי.

המציאות המטלטלת הזאת מחייבת התייחסות לשאלה החשובה ביותר בעת הזאת.

כיצד מונעים את הנהירה של חברות ישראליות לחו"ל וכיצד יוצרים מציאות שתחזק את התוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל ולא של הודו, סין ורוסיה.

התשובות נמצאות כמובן בסדרי העדיפויות של קובעי המדיניות בארצנו הקטנטונת, אלה שגוררים אותנו לסיבוב נוסף של בחירות בעלות מטורפת בזמן מטורף, אלו שדואגים בעיקר לעצמם ולא לנו.

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים הודו לו ברכו שמו כי לעולם חסדו ועד דור ודור ישועתו ואמונתו.

שבת שלום וברכה.