כיצד מחנכים את הילדים לשנות תפיסה? הרגלים?
האם הכוונה במילה ראש זה להיות ראשונים, זה להגביה ראש ביהירות כדי להגיע להישגיים?
או ראש הכוונה להיות שקולים, מודעים, ערניים?
אני מאוד מאמינה ביכולות של הילד, כל ילד וכישוריו, אני מאמינה גם ביכולת המחנך לזהות בתוך המארג האנושי, השונה מבחינת הכישורים, בקבוצה, כיתה, משפחה, את הכישרון הייחודי של כל ילד, המהווה מעין קרש קפיצה אישי לכל אחד מהילדים.
אני מצפה מכל מחנך על אף השוני להוביל את הילד – כל ילד וילד לחשיבה, לשיקול דעת, לעשייה מתוך מחשבה מתוך הבנה, ״לעדן את היצרים״ של הילדים, ללמד אותם מהי סבלנות? מהי סובלנות? מהו איפוק? לא למהר, להיות זהירים, שקולים.
איך הילדים ישנו הרגלים? הם רגילים לעשייה מסוימת, לקצב מסוים, הם מגיעים למסגרת החינוכית כבר מגובשים מבחינת אישית – טמפרמנטית.
אני מאמינה במודל אישי של המחנך – מחנך שקול, רגוע, חייכן, נעים, ממוקד שאפתן, יעביר מסר לילדים שכך נכון לנהוג.
לעומת זאת, מחנך שאינו רגוע ומתפרץ חסר סבלנות, ביקורתי, מעביר מסר לילדים מבלי להרגיש שכך לא צריך לנהוג, בלחץ ובחוסר סבלנות, בחוסר כבוד, באימפולסיביות.
איזה מודל אנחנו בוחרים להיות כהורה, כמחנך, מהו המסר שלנו לילדים?
איך הופכים להיות בראש שונה כמודל מבחינה מוסרית, ערכית?
הכל טמון במודל שהילדים רואים הן במסגרות החינוכיות והן בבית: בחדוות הנתינה, בחדוות העשייה, בחדוות היצירה, בחדוות החמלה.
כל דבר שאנו עושים בשמחה, באהבת אמת, בהכרת הטוב והתודה, ילדינו יחוו ביחד אתנו את הראשוניות את היותם חלוצים = ראשונים בחשיבה ובעשייה, ובטבעיות יעבירו את הידע והחוויה למסגרת החינוכית, האינטליגנציה הרגשית שלהם תבלוט ותסחוף אחריה עוד ילדים הרוצים להיות ראשונים בלהטיב עם הסביבה והחברה. ראשוניות זו הופכת אותנו להיות מאושרים במקום בו אנו נמצאים!
להיות בראש שונה, זה לצאת מההרגלים המעכבים אותנו ולאפשר לעצמינו להשתנות, לאפשר לעצמינו לשנן את העובדה שאנו זקוקים לשינוי, זה להיות כנים עם עצמינו ולהבין שהתפיסה הראשונית שלנו התאימה לעבר וכעת בהווה אנחנו משנים הרגלים.
כל שינוי שנעשה יהיה איטי ומדוד במידה שאנו יכולים להכיל.
מאחלת לכולנו להיות תמיד בתנועה ושנהייה ראשונים להבין שהראש -התפיסה ההרגלים יכולים להשתנות.
שנאמץ ״גמישות מחשבתית״ שתצעיד אותנו לקראת השנה החדשה למחוזות הרבה יותר מוצלחים,
שנדע להבדיל בן טוב לטוב יותר.
״אָחות קְטַנָּה תְּפִלּותֶיהָ.
עורְכָה וְעונָה תְּהִלּותֶיהָ.
אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלותֶיהָ.
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלותֶיהָ,
תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכותֶיהָ״
(אחות קטנה ר’ אברהם חזן גירונדי ספרד מאה 13)
שנה טובה, בריאה ומתוקה!!
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
