לפני שנים שיתפה אותי אחת האימהות: ״אני לא מסוגלת לחנך את הילד שלי, זה מציף אותי בחוסר ביטחון. אני כל הזמן שואלת את עצמי: האם אני ראויה להיות אמא? האם יש לי את הכלים לחנך את הילד שלי לדרך ארץ ולערכים? אני נזכרת במילים שאמרו לי בתור ילדה, שקטה, מופנמת, חסרת בטחון, מילים שפגעו בי וכעת בתור אמא, הן עולות ומחלישות אותי. אני לא מסוגלת להגיד לא, לילד שלי, אני לא מסוגלת להתווכח איתו, אני לא יודעת להציב גבולות.״
ליבי יצא אליה, אמא מדהימה, רגישה, נעימה, אמא שלא מאמינה ביכולות הטבעיות שלה לחנך.
ראשית החינוך זה קבלה עצמית, אי אפשר לחנך ללא קבלה עצמית, הורה שיודע שהדרך החינוכית שלו נכונה, גם אם ישגה תוך כדי תנועה – (דבר טבעי בהחלט) יקרין לילד בטחון. הורה שאינו מאמין בעצמו, החינוך ילווה בריגשות אשם ותסכולים.
חודש שבט מזמן לנו בדק בית פנימי. בתוך הימים הסוערים, הגשומים מידי פעם, השמש נחשפת ומגלה לנו שהיא תמיד הייתה שם עבורנו.
החינוך שופע ימים מגוונים, חלקם סוערים, חלקם גשומים אך פנימה יש אור, ״אורו של המחנך ״, זה לא משנה מה טיבו, מה חזקותיו או חולשותיו.
מה שחשוב זו המודעות שהוא יכול, ראוי ומסוגל וההבנה שתמיד יש מקום לשיפור.
הצעתי לאותה אמא לבדוק מה נקודות החוזקה שלה, מה היא יכולה להביא כאמא לחינוך הילד.
התהליך היה מדהים. בתחילה היא חשבה שאין לה מה להביא ולאט לאט גילתה שיש בה: רוך, נעימות, יכולת הקשבה, הכלה, ראיית האחר וכבוד לאחר.
בהמשך היא גילתה שהיא מאוד אוהבת את הטבע, לכן היא החליטה לחנך דרך מפגש עם הטבע.
היא שיתפה שהיא מלמדת את הילד שלה את ״חוקיות הטבע״ ודרך הלימוד הוא מבין מהם גבולות, מה מותר ואפשרי ומה לא אפשרי.
חייבת לציין שמאוד התרגשתי מהרעיון ואף ראיתי תוצאות מדהימות במהלך השנה.
ראשית, הילד היה מגיע לגן עם עיניים בורקות, שופע בידע ובאושר ובנוסף והכי חשוב השמחה שנכנסה לליבה של האימא, פרצה החוצה, והקרינה ביטחון והמון יציבות.
אין ספק שיש לנו כהורים, מחנכים, המון כוח ומשמעות כמודל לילדים שמולנו.
ברגע שנקרין שמחה נקבל שמחה, אם נקרין עצבות נקבל עצבות, אם נקרין חוסר סבלנות נקבל חוסר סבלנות, נקרין חוסר ביטחון נקבל חוסר בטחון, נקרין נחישות נקבל נחישות, נקרין אהבה נקבל אהבה, נקרין שייכות נקבל שייכות וכ״ו.
חודש שבט מזמין אותנו לקום ו״לטעת הבנות״ חינוכיות חדשות, הבנות המצמיחות את הפרט ליצירתיות מחשבתית וגמישות. לחזק את השורשים שלנו למול כל אתגרי החיים ולהתחבר אליהם, לינוק את המינרלים הטובים להתפתחות שלנו, ממקום יציב ואיתן.
חודש שבט מזכיר לנו שהשמש תמיד נמצאת, רק הענן מידי פעם מסתיר אותה. בנוסף לדעת שהיא תמיד מאירה ומחממת לבבות. ובטבע היא מאפשרת צמיחה וגדילה של הצמחים ושל בני האדם.
חוקיות הטבע מתגלה במלא יופייה מול חוקיות החינוך. זה הזמן לצאת עם הילדים לטבע ולגלות מה התחדש, מה השתנה.
ליהנות מהשמש החמימה בימים שמשיים וליהנות מהגשם בימים גשומים.
"כשאת אוהבת את עצמך לפי המציאות – זה הזמן לטעת" [ימימה]
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
