התמורות החברתיות הקשורות לתעסוקה ופיתוח קריירה בעידן החדש, שינו באופן משמעותי את סדרי העדיפויות בתא המשפחתי. ההורים נדרשים להשקיע יותר זמן, מאמצים ותשומת לב בתחרות ובהישרדות הכלכלית. המרוץ לחיים יציבים ובטוחים הביא לשינוי דרמטי אשר מתבטא בצמצום כמות השעות שההורים מקדישים לילדיהם. ההורים עסוקים בקידומם האישי ובהגשמה עצמית, ונדרשים להתמודד גם עם פערים הקשורים להבדלים במצב הסוציואקונומי. משפחות ממעמד בינוני וגבוה מעניקות לילדיהן יותר זמן, תשומת לב ומשאבים לפיתוח וצמיחה. לעומתן למשפחות ממעמד נמוך אין את הזמן והמשאבים הנדרשים.
הפערים הללו באים לידי ביטוי גם בכמות האינטראקציות בין ההורים לילדים ואיכותן. נמצא כי ככל שמעמדה הכלכלי והחברתי של משפחה נמוך יותר כך קטנים הסיכויים שהילדים יגיעו להישגים גבוהים ומשמעותיים.
עצת הזהב השבועית
אי-השוויון המשווע יוצר מעגל קסם שלילי, סוג של נבואה המגשימה את עצמה. ההורים באים בדרישות גבוהות לבית הספר, אולם המערכת החינוכית המיושנת והמחסור החמור במורים ובתקציבים אינם מאפשרים מתן מענה הולם. בתי הספר מתקשים לספק לתלמידים את כל מה שנדרש בהיבט ידע, כישורים ומיומנויות שיכינו אותם כראוי לעולם החדש, כך שבתום לימודיהם יהיו כשירים להתמודד עם מציאות לא ברורה ועם תחומי עיסוק ומקצועות שאיש עדיין לא חזה.
בית הספר לא מכין את בוגריו להשתלבות ראויה בחברה המודרנית והתובענית. מהרגע שהילדים נכנסים בשעריו מכשירים אותם להתמקד במטרה שהיא לימוד וסיכום של ידע יבש ועובדות, ללא דרישה להסבר, ניתוח, חשיבה יצירתית והיסק. דורשים מהם ייצור רציף של ידע שאותו התלמידים משננים באופן אוטומטי ונשכח מהם במהרה.
במציאות העגומה הזו תפקידם ואחריותם של ההורים להתערב ולדאוג להתפתחות כישוריהם ודפוסי התנהגותם של ילדיהם, בשיתוף פעולה עם בית הספר ומערכת החינוך. מחקרים רבים מלמדים כי ילדים להורים המשקיעים זמן, תשומת לב ומשאבים בפיתוח הילדים והעצמתם בבית, נחשבים לבעלי כישורי למידה וכישורי חיים טובים יותר, שיקנו להם סיכוי גבוה להשתלב בלימודים אקדמיים ובתעסוקה משמעותית.
איך עושים זאת? איך מייצרים ומנגישים פתרונות וּמַעֲנִים יצירתיים ומאתגרים חרף כל המגבלות והחסמים?
התשובות הנכונות לשאלות החשובות הללו והמענים הנדרשים צריכים להתמקד בכך שהילדים, הן בבית הן בבית הספר, אמורים ללמוד באווירה תומכת, מעודדת ומהנה, המחזקת את הדימוי האישי והחברתי ואת הביטחון העצמי לחשוב ולהתנהג אחרת.
רק כאשר ההורים, המורים והצוות החינוכי הפורמלי והבלתי פורמלי משתפים פעולה ובונים מערכת יחסים המושתתת על אמון והערכה הדדיים, ניתן לממש תיאום וסנכרון המציגים לילד חזית אחידה של עשייה לימודית חדשנית.
מאפיינים חשובים התורמים ללמידת הלימוד ולשילוב במשחקים
• מאתגרים – מייצרים מערכי לימוד, משחקים והפעלות חווייתיים ומהנים, סביבה מאתגרת, מלהיבה ומסקרנת המתאימה לעולמו של התלמיד ומעשירה אותו. משחקים לימודיים מחייבים הפעלה קבוצתית ושיתוף. לחשיבה משותפת בקבוצה ולפתרון בעיות יש יתרון ברור ללמידת עמיתים כגון נקודות מבט רחבות, ניסיון קודם, חלוקת עבודה יעילה, שימוש נרחב במקורות ידע מגוונים, השראה, תחרות סמויה, דינמיקה קבוצתית חיובית וחתירה לניצחון ולתִגמול.
• מדברים – השקעה בשיח ודיאלוג משתף, פורה, פתוח וחקרני. שיח שמאפשר ללומדים לרכוש כלי חשיבה לוגית, ומרגיל אותם לדפוסי עשייה פוריים וביקורתיים.
• מעצימים – הגבּרת העניין והמוטיבציה על ידי קישור נושאי לימוד לחייהם האישיים של התלמידים, למוקדי העניין שלהם ולמה שקרוב לליבם, מחזקת את תחושת היכולת של התלמידים כמו גם את ביטחונם וחיוניותם.
• מעזים – עידוד לחשיבה יצירתית, ליזמות ולחדשנות שיאפיינו יציאה מאזור הנוחות לטובת התנסות בדברים חדשים, ללא חשש מהתוצאות שיכולות להוביל לעיתים גם לכישלון. סביבת משחק של אימון היא סביבה סלחנית.
• מסוגלים – עידוד התלמידים לקביעת רף אישי גבוה ובחירת מסלולי לימוד שהם אוהבים. מתן במה להתנסוֹת בלמידה מטעויות באמצעות יצירת סביבה שיתופית תומכת ובטוחה שבה מגדירים את הכישלון כחלק התנסותי ממהלך המשחק. כללי המשחק חייבים לעודד ולתמרץ את המשתתפים ללקיחת סיכונים ולמציאת פתרונות חדשים ויצירתיים.
• מתחברים – לטכנולוגיות חדשות, תומכי למידה לצמצום הפער בין סביבת החיים בבית לבין סביבת הלימוד בבית הספר, חיזוק ומיצוי מיטביים של הפוטנציאל הטכנולוגי העדכני כחלק משיטות הלימוד החדשניות.
• מעריכים – מתן משוב אישי קבוע ומתמשך תוך הערכה לשם למידה, איסוף נתונים על תוצאות הלמידה והסקת מסקנות לשיפור מתמיד.
• מקיימים – משקיעים בחינוך ובמודעוּת לקיימוּת, איכות חיים וסביבה, שמירה והגנה על מקורות הטבע, צמצום זיהום והפחתת פליטת גזי חממה וחיזוק ערכים להגנת הסביבה ושימורהּ גם לדורות הבאים.
ילד שיאהב את המורה שלו יאהב גם את מה שהוא מלמד.
חיים ליפא, כותב הטור על עתידנות ותעסוקת עתיד, מייסד ומפתח מודל ה-GPS האנושי לשדרוג הפוטנציאל האין סופי של המוח.