ד"ר אורלי דביר, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בזכרון יעקב, בחרה לסיים תפקידה לאחר שנות ניהול אינטנסיביות ולהמשיך להשפיע במעגלים חדשים.
בסיומן של שמונה שנים ברוכות, היא מציינת כי התחושה לעיתים מתעתעת, שמונה שנים הורגשו כאילו היו אלה 80 שנות אור, ולעיתים נחוו כאילו היו ימים אחדים.
מה הביא אותך לבחור בתפקיד ?
לאחר כ16 שנות ניהול של מסגרות לילדים ונוער בסיכון, בעיצומה של מלחמת צוק איתן, קבלתי פניה מגניה ויינשטוק מי שנהלה לפני את המחלקה, ומאלי אבוטבול ראש המועצה הקודם, אשר בקשו שאשקול להגיש מועמדות לתפקיד ניהול המחלקה. בחרתי לבוא להשפיע בקהילה בה אני מתגוררת, אליה אני מרגישה קשר ושייכות, ומתוך תחושת שליחות, רצון להניע לשינויים ולתרום לאיכות חיים של יחידים קבוצות וקהילה – אמרתי נכונה אני למשימה חשובה זו.
מה המשמעות של ניהול המחלקה לשירותים חברתיים?
מתן מענה ופיתוח שירותים ליחידים למשפחות לקבוצות וקהילה אשר נמצאים במשבר זמני או מתמשך. זה תפקיד שהתרחב די מהר לתפקידים נוספים, ניהול מכלול אוכלוסייה בחירום- מתן מענה לכלל התושבים בעתות חירום, יועצת למעמד האישה, ממונה על מניעת הטרדות מיניות ברשות המקומית, יועצת לעניין אזרחים וותיקים, חברת דירקטוריון בתאגיד העירוני זמארין, ועוד ועוד… וכך הרשימה התארכה. לימים זה הרגיש כמו שירות מילואים מתמשך עם עוצר יציאות….
איזה הדגשים בחרת בעבודתך?
הבחירה הברורה שלי הייתה לתת דגש ועדיפות, לאוכלוסיות מוחלשות, לצמתים של חירום, ולעורר אימון בציבור על כל גווניו להכיר בקשיים ולהסכים לקבל שירות. זכרון יעקב ממותגת כקהילה חזקה ובעלת יכולות כלכליות גבוהות, מדד הלמ"ס 8. מציאות זו יוצרת פערים גבוהים, בין יחידים ומשפחות, בין שכונות, קהיליות, בין הקשיים והצרכים, לבין המסוגלות להכיר בכך ולהסכים לקבל שירות ציבורי.
במסגרת הטיפול והמענה לכלל הקבוצות בקהילה, הבחנתי בשתי קבוצות בעלות רמת פגיעות גבוהה אזרחים וותיקים וילדים צעירים, ובהתאמה השקענו רבות במתן שירותים מיידיים, מותאמים, ומתוקצבים. לילד או לאזרחית ותיקה לא ניתן לומר תמתינו… בעוד שנה או שנתיים או עד שיהיה תקציב או עד שנמצא עובדת מתאימה.
במהלך השנים העמקנו בתכניות קיימות ופתחנו חדשות. דוגמא בולטת בתחום אזרחים וותיקים: שישה מועדונים לאזרחים, הקמת צוות רב מקצועי יחד עם עמותת זמארין והיחידה לאזרחים וותיקים במחלקה לשירותים חברתיים, יחד עם יועץ מלווה. כיום אנו פועלים להקמת בית רב תחומי לרווחת האזרחים הוותיקים לפעילויות, להעשרה, לליווי ולתמיכה – על מנת לאפשר לכל אדם להזדקן בקהילה על פי צרכיו. הבית יהווה מרכז לפעילות קהילתית חברתית טיפולית שתאפשר למגוון קבוצות לקחת בו חלק צעירים ומבוגרים כאחד כשהאזרח הוותיק הוא הלקוח המרכזי. הרשות הקצתה קרקע לבניית המרכז וכן תקציב להתנעת התכנית – אנחנו כעת בשלבים מתקדמים לגיבוש התכנית.
ספרי על אירועים מרכזיים שעצבו והשפיעו על תפקידך
יש תחומים או תקופות משמעותיות בתפקיד, והם שזורים לא אחת זה בזו ואלה מקצתם:
• הפעלת מכלול אוכלוסייה בחירום במהלך השריפה, הפעלת המתנדבים, פינוי תושבים למקומות מחוץ ליישוב, הקמת מרכז חוסן, מתן ליווי רגשי פרטני ומשפחתי לאלה שנפגעו מהשריפה או שהיו עדים לכך, מתן תמיכה רגשית לצוותי העבודה במכלולים השונים.
• הפעלת מערך יישובי במהלך שנתיים של התמודדות עם נגיף הקורונה והשלכותיו. ניהול צוות המחלקה, המכלול ומשימות המחלקה במציאות משתנה. איתור צרכים ויצירת מענים תוך תיעדוף מתמיד. הקמת מערך של נציגי קופות החולים ביישוב לליווי תהליך ההתערבות שלנו, גיוס משאבים פנים וחוץ רשותיים להענקת מענים מגוונים למאומתים, למבודדים, לבני משפחות, ולצוותים. הפעלת מערך רחב של מתנדבים וותיקים וחדשים, מתן תמיכה רגשית ואינסטרומנטלית לכל מי שהיה זקוק. העבודה חייבה זמינות מיטבית לאורך כל השבוע, כולל שבתות חגים- במשך כשנתיים מלאות.
• הקמה וניהול של צוות הודעת בשורה מרה ותמיכה ביחידים ועשרות משפחות שהתמודדו עם אבדן ושכול, פיתוח הכשרות, תרגול, ליווי ונוכחות מלאה, כמעט בכל הודעה.
• הקמת יחידה לאזרחים וותיקים, הקמת יחידה למניעת אלימות במשפחה, הקמת יחידה לנוער וצעירים, צוות חוק לסדרי דין, חוק נוער, מנהל מוגבלויות וצרכים מיוחדים, הגנה על חוסים, אפוטרופסות. אולפן עברית ומרכז מידע לעולים, ית"ד לתעסוקת צעירים, הקמת יחידה למשאבי קהילה.
• עבודה ייחודית עם מגוון קהיליות ובכלל זה העמקה והנגשה של שירותים למגזרים שונים, לקבוצות ייחודיות, והעמקה של רגישות רב תרבותית ביצירת המענים.
• פיתוח מענים להורים יחידניים, לבני משפחה להטב"ק, למנהיגות נשים, ולמעגלי שיח לסבלנות קהילתית.
• הקמת מרכז לפרט ליחידים ולמשפחה – המרכז נותן מענה טיפולי לכל מי שזקוק לטיפול משפחתי בתעריפים מסובסדים. כמו גם מענה רגשי בתחומי אובדן ושכול. טיפול בפגיעות מיניות, ובאתגרי החיים על פני רצף של גילאים וצרכים. המרכז עבר שיפוץ משמעותי ומהווה פנינה יפהפייה לרווחת התושבים.
• הרחבה והעמקה של מערך המתנדבים היישובי
• פיתוח תכנית מעגלי חסד – הקמת מערך לליווי משפחות שמתמודדות עם אובדן, משלב הבשורה ועד תום ה-30. סיוע בהתארגנות להלוויה, לשבעה, ול30. עזרה במיצוי זכויות, וכן סיוע בהפניה לגורמי טיפול וסיוע.
• הקמת תשתיות לבניית מבנה למחלקה
בהזדמנות זו למי תרצי להודות?
כפי שאפשר להבין עבודה מורכבת וייחודית זו יכולה להתממש רק עם שותפויות ושילוב ידיים חיוני, מבקשת להודות לצוותים לארגונים לשותפים לפעילים למנהיגות ולקהילה, ורק כך יכולנו להגיע להישגים מרשימים ומרגשים.
תודה לצוות המחלקה המקצועי והנפלא, אחת אחת, סיירת חברתית לעילא ולעילא. לכל הפרילנסרים, לשותפים האמיצים והנבונים, למתנדבים שהפליאו לעשות בשגרה וגם בחירום. לצוותים בפיקוח, בנפה, בהנהלת המחוז, במטה המנכלית והשר של משרד הרווחה והביטחון החברתי.
תודה לכל מי שייעץ הנחה הדריך העיר האיר.
תודה מיוחדת גם לכל מי שהקשה מאוד בדרך, מכל מאתגרי למדתי צמחתי התפתחתי ועשיתי כושר לשריר הרצון והנחישות.
בניהול הוראה בהדרכה ובטיפול אני נעזרת בוויקטור פרנקל שציטט את ניטשה בספרו האדם מחפש משמעות – כל מי שיש לו איזה למה יוכל לשאת כל איך.
אפשר לנהל שמונה שנים באינטנסיביות רק עם אמונה בטוב, בתקווה, באדם ברוחו, בבוראו וביכולת לחולל שינוי.
מאחלת לכל העוסקים בשינוי ובנפש האדם להמשיך להאמין, לא לוותר, להשמיע קול, לעורר ולהשפיע. מאמינה כי חלק מהפירות יניבו בשנים הבאות, ואני נטעתי גם לדורות הבאים.
תודה מיוחדת למטופלים, למשפחות השכולות, לילדים שלא מצאו מקום מוגן במשפחה ואפשרו לנו לסייע להם. תודה לזוגות בהליכי גירושין שהביעו אימון וגם כשהיה קשה והיה קשה מאוד, עשינו הכל כדי לצלוח את המשברים ולהשמיע את קולם וטובתם של הילדים. תודה למתנדבים, לצוותי החירום,
תודה לשותפים שלי במועצה ומחוצה לה, למנהלות ולמנהלי מחלקות, לעובדות ולעובדים, לתורמים בגלוי ובסתר, ולהרבה אנשים טובים באמצע הדרך.
תודה מיוחדת לנשות צוות המחלקה לשירותים חברתיים היוצרות יום יום הזדמנויות חדשות עבור תושבים המטופלים במחלקה, מסייעות, ממציאות מלוות חולמות ונלחמות, מקשיבות וגם כשלא מצליחות- מנסות שוב.
תודה לנבחרות ונבחרי הציבור, לכל חברות וחברי מליאת המועצה- אופוזיציה וקואליציה כאחד, ששמרו על עבודת המחלקה מחוץ לשיח הפוליטי והמחלוקות והכירו בחשיבות העשייה והתמיכה בפעילות המחלקה.
תודה לשלושת ראשי הרשויות אלי אבוטבול, איציק בלה וזיו דשא, שנתנו בי אימון והביעו תמיכה מרשימה בעשיית המחלקה.
תודה מיוחדת ואישית למשפחה שלי שלאורך כשלושה עשורים ויותר לוקחת איתי חלק ישיר בעשייה החברתית, שבשגרה ובחירום מהווה עבורי עוגן, נמל בית, וחוף מבטחים.
תודה על המסורות והערכים, החינוך והבית בו גדלתי, שמהווים לי מגדלור, מצפן ומצפון בעבודתי תודה וברכת הודיה ליוצר האדם, על כוחות הגוף הנפש והנשמה להמשיך לבחור כל יום מחדש לקחת חלק קטן כגדול בתיקונו של עולם, בתפילה, כי מעשיי ראויים וטובים מלפניו.
רוצה לבקש גם סליחה …. סליחה ממי שלא הספקנו, לא הצלחנו או לא מצאנו את השפה הכי מתאימה ברגע הנכון לעזור. סליחה אם בלהט העשייה לא תמיד זכרנו… אמרנו… פעלנו… הוקרנו. מבינה כי בתפקיד ציבורי – מקצועי, יש לא מעט חילוקי דעות, פערים, אילוצים וגם בלבולים – על כל אלה ועוד, אני מתנצלת.
טיפ ועצה לדרך – לתרגל ולפתח את היכולת להשמיע קול, גם במחיר של אבדן פופולריות, למצוא כוחות ואומץ לשנות, ולהרפות כשכך נדרש לעשות.
הדרך עוד ארוכה יפה טובה ורבה הלוואי שנצליח לכונן יותר מרחבי סבלנות וקבלת האחר, הלוואי ונדע לקחת חלק כל אחת ואחד כפי יכולתו כדי לפתח רגישות חברתית, אכפתיות שייכות ומעגלים של חסד בקהילה מרובת הגוונים שלנו.
מאחלת למירב תירם, המנהלת הנכנסת, דרך צלחה. בימים אלה אנו מתחילות בהכנת המעבר הניהולי וההתמקמות בתפקיד, מאמינה כי תצליח להמשיך את ההשקעה בהון האנושי המקצועי במחלקה, תעמיק ביצירת שותפויות מקדמות, והנעה לשינוי, ותיצור שיח מקצועי מטיב.
