גיוס חירום להתערבות ההורים
כבר קרוב לשני עשורים שתלמידי מדינת ישראל מדורגים במקום ה-40 הנמוך (בקירוב) בהישגיהם במבחן הפיז"ה הבינ"ל ובמקום הראשון של הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים וזה כולל גם התנהגויות סיכון ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול, סמים, עישון נרגילות).
הילדים המוכשרים שלנו נבלמים ע"י חסמי המיון הצרים ונשארים מתוסכלים, ממורמרים ולא מוכנים לעתיד.
מושג ה-IQ הפך לבלעדי בתחום מדידת האינטליגנציה לאורך כל השנים, על פיו קובעים את משאבי החינוך ועל פיו בעיקר, עיצבה מערכת החינוך את פני החברה וריבודה לאורך כל הדורות. מבלי להתייחס להכנת הילדים לעולם גלובלי טכנולוגי משתנה ודינמי.
בית הספר אינו מכין את בוגריו להשתלבות בחברה המודרנית והתובענית. מהרגע שבו אנו מתחילים ללמוד בבית הספר ובמשך 13 שנים מכשירים את ילדינו להביט החוצה ולא פנימה להיות מכוונים למטרה של שינון עובדות ללא דרישה להסבר והיסק, יצור אוטומטי ורצוף של ידע שנידון להעלמות מיד לאחר הבחינה הקרובה.
אין כמעט דבר, בחינוך, המעודד התבוננות עצמית בחיינו הפנימיים ובמניענו העמוקים. לא מעודדים את ילדינו לחלום על כנפי הדמיון ולשאול שאלות מהותיות, לא מאתגרים אותם לשבור מוסכמות ולפרוץ גבולות ולא מחברים את הלימוד למה שקרוב לליבם ולשאיפותיהם.
אין מי שיעודד אותם לחשוב על מה שהם אוהבים ומאמינים בו או מתחברים לערכו ולמשמעותו. לא מלמדים אותם לשפר את התקשורת שלהם עם עצמם ועם הסובבים אותם.
מערכת החינוך המיושנת מגדילה כל העת את הפער בין השליטה בעובדות לבין היכולת לעשות בהן שימוש נכון וממוקד.
זירות למידה מגוונות לחיים
עיקר הלימוד התבצע בעבר בבית הספר ובכיתה. אך כיום הלמידה חייבת להתרחש בכל מקום ובכל תחומי החיים. הילדים שמצטרפים למערכת החינוך בשנת 2020 יתגייסו לצבא בשנת 2033,
מישהו חייב להכין אותם למשרות עתיד שעוד לא נוצרו ולטכנולוגיה שטרם הומצאה ולפתרון בעיות מורכבות שאיש עוד לא חזה.
החינוך המסורתי הישן והמקובע, משעמם ולא חווייתי. כאשר התלמידים משתעממים ולא מרגישים חלק מהלמידה, מתעוררות בעיות משמעת, מוטיבציה והתנהגות שלילית.
הילדים שלנו חייבים ללמוד מושגים, כישורי חיים ומיומנויות לא רק באמצעות הרצאות, אלא גם בהתנסות מעשית, חווייתית ומהנה כבסיס מוצק לרכישת ידע יישומי משמעותי ורלוונטי לעולם החדש.
אז איך משנים זאת ועם מי?
"משחקים הם הצורה הנעלה והיעילה ביותר של לימוד וחקירה" (אלברט אינשטיין)
למידה מבוססת פרויקטים ויזמויות המתחברת לרצונותיו והעדפותיו של הלומד ומשחקים חווייתיים, מאתגרים ומהנים הם חלק חשוב ומשמעותי בלמידה משמעותית.
לטכניקה הזאת קוראים "משחק רציני" שאמור להפוך את ילדינו ליותר יצירתיים ומסופקים.
הלמידה החווייתית, באמצעות משחק, בכיתה ובקבוצה מעודדת יצירתיות וחשיבה אחרת, היא מונעת מכוחן של ההתנסות המעשית, ההתלהבות, הסקרנות וההתרגשות אבל נשמרת ומתעצמת הודות לשיטתיות ההתמדה ולמוטיבציה של התלמידים לממש אותה שוב ושוב כחוויה מהנה מעצימה ומותאמת עתיד.
ההורים מתגייסים ל"צו 8 חינוכי"
חייבים לחזק את הסמכות והאחריות ההורית. תפקידם והתערבותם מקבלים משנה תוקף להתפתחות ילדנו בהווה ובעתיד. ההורים חייבים "להישאב" לואקום העצום שנוצר במנגנוני מערכת החינוך המיושנת והבירוקרטית ולהשקיע בהכנת הילדים לעתיד המתאפיין באי ודאות.
אתם הכתובת לפיתוח והעצמת הדמיון האינטואיציה, האסוציאציה, הספונטניות, ההרפתקנות היצירתיות הערכים והמוסר של דור העתיד. אתם תלמדו ותאמנו את ילדיכם כיצד ללמוד באופן עצמאי ולכל אורך החיים,
תלמדו ביחד עם הילדים שלכם למצוא את האומן והמעצב החבויים בהם לפרק ולשבור ולחבר שוב גבולות ויחסים, לחשוב לעשות דברים אחרת ללא חשש לקחת סיכונים (גם במחיר כישלון) לחלום לדמיין לראות רחוק.
אם ידכם משגת תרשמו את ילדכם לבתי ספר פרטיים ולחוגים, הכשרות והתנסויות שיקנו להם כישורים מיומנויות וכישורים רלוונטיים לחיים.
תאפשרו להם אינטראקציות עם מומחי תוכן ומורים פרטיים שיחברו אותם למה שקרוב לליבם. אם ידיכם אינה משגת, מציע לכם בחום לקרוא את שני הספרים שכתבתי לאחרונה במיוחד בשבילכם – דו שיח ושיתוף אדם מכונה חכמה ואת ספר ההדרכה – למידה כמשחק רציני, שם תמצאו בשפע תאוריות רעיונות ומתודולוגיות ללמידת הלימוד המטא קוגניציה כמו גם דוגמאות מעשיות רבות של פעילויות משפחתיות מלהיבות ומהנות, פעילויות שיגרמו לילדיכם להפנים את ערך הדוגמה האישית ואת הגאווה בהורים שמשקיעים בהם להיות מיוחדים ומחדשים בעולם משתנה תדיר
"חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב)
"ומתוך שאתה מלמד – אתה לומד" (מדרש משלי י"א)
שבת שלום וברכה,
חיים ליפא, כותב הטור על עתידנות ותעסוקת עתיד, מייסד ומפתח מודל ה-GPS האנושי לשדרוג הפוטציאל האין סופי של המוח.