שאלה של חינוך – נזרע, נשקה, נקצור

הילד, בעודו תינוק, מרגיש את חום הלב של אימא ואבא. הוא רואה ומחקה את תנועות גופנו, את טון הדיבור שלנו ואת אוצר המילים שאנחנו מוציאים מהפה.  הוא רואה כיצד אנחנו משתפים בחוויות היום שעברו עלינו, כיצד אנחנו מתייחסים לדבר מה שמח שקרה, או כלפי קושי מסוים.

המודל הפתוח, המשתף שלכם מאפשר לילד גם לרצות לשתף אתכם ולספר על חוויותיו.

ילד הפוגש בבית אוזן קשבת (ללא סמרטאפון ביד או באוזן השנייה).

יודע שבכל רגע נתון יש לו לאן לפנות ויש לו על מי לסמוך.

ילד הנמצא בחקירות יומיומיות, ינסה להתחמק ולהסתגר עם עצמו, מכיוון שהוא לא מעוניין לשבת/ לעמוד מול כל השאלות שלא נגמרות.

ישנם הורים המספרים להורים אחרים ליד הילד על הקושי שלו, כמו: ״הוא לא משתף פעולה.״ ״הוא לא מספר כלום.״

אותו ילד מאוד נבוך מהערות הללו.

ישנם הורים המשתפים את צוות המחנך ליד הילד, או לחילופין מחנך המשתף את ההורה בדבר מה לא חיובי על הילד והכל מעל ראשו של הילד הנבוך.

אותו ילד באופן טבעי מסתגר, נבוך, מתכנס בתוך עצמו או שהוא כועס על כולם.

ילדים אינם אוהבים לחיות תחת ביקורת החוזרת על עצמה, (גם מבוגרים לא אוהבים).
הורה /מחנך צריך להיות יצירתי כדי למצוא את הדשן הנכון שיפיץ מחום ליבו ללב הילד.

הורה שאינו זורע ערכים וכללי התנהגות ואינו ״משקה״ את הזרע באופן קבוע, יצירתי, חווייתי המאפשר לילד לצמוח ולהיפתח, מתבקש להתחיל להשקות את הילד בסיפורים אישיים שלו, מה עבר עליו באותו יום? מה הוא מרגיש? מה הוא עשה? זוהי הזריעה הראשונה המאפשרת קציר מבורך.

אני זוכרת שהייתי מספרת (עד היום אני עושה את זה) לילדים שלי מה עבר עליי, הילדים היו מזדהים עם השמחה שלי, עם הלבטים שלי, הם היו שותפים מלאים (כמובן ברמת הילד לא שיחה של מבוגרים), הייתי מתייעצת איתם מבקשת את עזרתם והם היו כל כך נרגשים להושיט לי עזרה, לתת לי עצה ובאמת למדתי מהם המון והם למדו לשתף.

גם הם היו אומרים לי: ״אמא גם לי היה יום שמח או עצוב״ ומכאן השיח היה מדהים, מפרה ומהנה. כן, כן ידעתי לפי המבט שלהם איך היה להם היום, הם סיפרו לי על הדאגות או ההצלחות, שאלתי שאלות שבסופו של דבר אותו ילד מצא את התשובה הכי טובה עבורו שנמצאה אצלו, הוא זה שנתן את התשובה הכי מדויקת עבורו.

תשובה שהובילה אותו לשקט נפשי, לחשיבה טובה יותר לקראת היום הבא לטובה.

היכולת לנהל שיחה כנה אמיתית מתקיימת כאשר ישנה הקשבה נקייה בין ההורה לילד הקשבה המולידה שיח בריא ולכן הילד ישמח לשתף.

ישנם הורים החוששים שלילד היה קשה/ מורכב במסגרת החינוכית והם זורעים בילד חשיבה שלילית, אותו ילד רואה רק את הקושי שאני כמחנכת רואה כאתגר, הניסוח הנכון מעצב את הילד שלנו ואת אישיותו לאדם שהוא יהיה מחר.

ממליצה להוסיף קורטוב של שמחה, הומור לשיח לומר לילד שאנחנו סומכים עליו, גם כשמשהו לא מסתדר מראים לו את חצי הכוס המלאה ומובילים אותו לחשיבה חיובית גם כשקשה נספר לו איך אנחנו מתמודדים? מה אנחנו עושים כהורים, כמשפחה.

ילד הרואה שהוריו משוחחים ומשתפים זה את זו יספר וישתף גם.

ילד שיקשיב לשיח כשהוריו משוחחים בטלפון ומשתפים, מתייעצים ושומרים על שיח מכובד המכבד את שומעיו ינהל גם שיח מכבד.

שימו לב הורים שימרו על פרטיות ילדיכם אל תשתפו את מכירכם בדברים אישיים של הילד אל תביכו אותו, אל תוכיחו אותו, אל תבקרו אותו.

חבקו אותו חייכו וקבלו מידע רלוונטי מהמחנכים.

אין צורך בסיכום יומי מפורט צריך קווים כלליים ענייניים.

וקצרו בשמחה פרי עמלכם!