כיצד מחנכים את הילדים לשנות תפיסה? הרגלים? האם הכוונה במילה ראש זה להיות ראשונים, להגיע להישגיים? או ראש הכוונה להיות שקולים, מודעים, ערניים?
אני מאוד מאמינה ביכולות של הילד, כל ילד וכישוריו, אני מאמינה גם ביכולת המחנך לזהות בתוך המארג האנושי השונה מבחינת הכישורים בקבוצה, כיתה, משפחה, את הכישרון הייחודי של כל ילד, המהווה מעין קרש קפיצה אישי לכל אחד מהילדים.
אני מצפה מהמחנך על אף השוני להוביל את הילד – כל ילד וילד לחשיבה, לשיקול דעת, לעשייה מתוך מחשבה מתוך הבנה. ״לעדן את היצרים״ של הילדים, ללמד אותם מהי סבלנות, מהי סובלנות, מהו איפוק.
ללמדם לא למהר, להיות זהירים ושקולים.
איך הילדים ישנו הרגלים? הם רגילים לעשייה מסוימת, לקצב מסוים, הם מגיעים למסגרת החינוכית כבר מגובשים מבחינת אישית – טמפרמנט.
אני מאמינה במודל אישי של המחנך – מחנך שקול, רגוע, חייכן, נעים, ממוקד ושאפתן, יעביר מסר לילדים שכך נכון לנהוג. מחנך שאינו רגוע ומתפרץ, חסר סבלנות, ביקורתי, מבלי להרגיש, מעביר מסר לילדים שכך צריך לנהוג, בלחץ בחוסר סבלנות, בחוסר כבוד באימפולסיביות.
איזה מודל אנחנו בוחרים להיות כהורה, כמחנך, מהו המסר שלנו לילדים? כיצד הופכים להיות ״מִתְחַדֶּשֶׁת ״. כמודל מבחינה מוסרית, ערכית? הכל טמון במודל שהילדים רואים הן במסגרות החינוכיות והן בבית: בחדוות הנתינה, בחדוות העשייה, בחדוות היצירה, בחדוות החמלה … כל דבר שאנו עושים בשמחה, באהבת אמת, בהכרת הטוב והתודה, ילדינו יחוו ביחד איתנו את הראשוניות את היותם חלוצים = ראשונים בחשיבה ובעשייה. בטבעיות יעבירו את הידע והחוויה למסגרת החינוכית, האינטליגנציה הרגשית שלהם תבלוט ותסחוף אחריה עוד ילדים הרוצים להיות ראשונים בלהיטיב עם הסביבה והחברה.
ראשוניות זו הופכת אותנו להיות מאושרים במקום בו אנו נמצאים!
״גַּם אֲנִי מִתְחַדֶּשֶׁת״ זה לצאת מההרגלים המעכבים שלנו ולאפשר לעצמינו להשתנות, לאפשר לעצמינו לשנן את העובדה שאנו זקוקים לשינוי. זה להיות כנים עם עצמינו ולהבין שהתפיסה הראשונית שלנו התאימה לעבר וכעת בהווה אנחנו משנים הרגלים.
כל שינוי שנעשה יהיה איטי ומדוד במידה שאנו יכולים להכיל.
מאחלת לכולנו להיות תמיד בתנועה ושנהיה ראשונים. להבין שהראש -התפיסה, ההרגלים יכולים להשתנות.
שנאמץ ״גמישות מחשבתית״ שתצעיד אותנו לקראת השנה החדשה למחוזות הרבה יותר מוצלחים שנדע להבדיל בין טוב לטוב יותר.
שנה טובה,
״לִפְנֵי הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אִמְרִי לְעַצְמֵךְ: הֲרֵי גַּם אֲנִי מִתְחַדֶּשֶׁת״ [ימימה]
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
