שאלה של חינוך – בואו נעשה סדר מה עם זה ’’שאינו יודע לשאול’’

לשאול שאלה, במילים אחרות, זה לומר אני רוצה לדעת יותר, אני סקרן, החומר מעניין, או לחילופין: ״לא הבנתי. "למה התכוונת?", "כיצד רואים?", "מה עושים?״

לכן, שאלת שאלות מאפשרת לילד/ה להתמקד בסוגיה שאינה פתורה עבורו או שאינו מבין לעומק.

השואל שאלות הוא בדרך כלל האמיץ שבחבורה, בעל ביטחון אישי, שאינו חושש להודות שאינו בקיא בסוגיה, בנושא ואינו מבין.

שואל השאלות הינו ילד/ אדם סקרן, החותר להצליח, המלקט מידע שיוביל אותו להבנה רחבה יותר.

לעומתו הילד הביישן או חסר הביטחון לא ישאל שאלות, למה?

כדי שלא ידעו שהוא לא הבין, כי עצם השאלה חושפת את חוסר הידע של השואל, מנקודת ראות שלו הוא מרגיש הפחות חכם בקבוצה, בכיתה.

חשוב לזכור שילד שאינו שואל בקול, עולם הדמיון שלו מאוד עשיר ועכשיו עדין בצל הקורונה ילדים יכולים לפתח, חרדות, דאגות לגיטימיות ביותר. לכן אני מציעה לשוחח על הווירוס בצורה תואמת גיל, לחסוך מהילדים שעות מרקע מול החדשות ולנתב אותם לערוצים המתאימים לגילם.

חשוב להיזהר בלשוננו הן בשיחה בנייד והן בצפייה ממושכת בחדשות.. כנ״ל לגבי הבחירות ילדים שומעים את השיחות שלנו, את האמירות שלנו.. שימו לב השתמשו בשפה נקייה ומכבדת.

מניסיוני ילדים מתביישים לשאול שאלות, אבל כאשר השאלה הופכת למשחק קל יותר להתגבר על מכשול הבושה.

אני זוכרת שהייתי ילדה, כל האמיצים היו שואלים את שאלותיהם של רוב הנוכחים בכיתה, הם היו ״מצילים״ את הביישנים, את חסרי האומץ, את חסרי הביטחון. מחוסר הבנה או מחוסר ידע.

הם היו משקפים מציאות אמיתית של רצון עז להבין להתקדם ולחקור. ומזכירים לכל אחד מהי מידת הענווה, שאנחנו לא יודעים הכל וטוב שכך אחרת יהיה משעמם. מותר לשאול שאלות בכל עת אפילו רצוי.

בגיל קטן ילדים שואלים ״למה״? ״אבל למה״? ילד שיחווה דחייה מהשאלה ששאל או לחילופין מהתשובה החכמה שלו, יחווה לעג וזלזול, ימנע מלשאול, ימנע מלהשיב, מלדעת. חוסר הידע שלו ילך ויגדל.

הורים מחנכים תאפשרו לילד לשאול שאלות, עודדו לחקור לדעת, החמיאו על השאלה, תקנו את הנוסח בגוף התשובה, לא בלעג לא בזלזול, תאמרו לילד איזה שאלה נבונה, אני מבינה /מבין שאתה רוצה לדעת למה…? או מדוע..? וענו בצורה מכובדת תואמת גיל, תבקשו עוד שאלות, תשאלו גם אתם שאלות, לא ביקורתיות, לא חטטניות אלא שאלות ענייניות.

לא מה נעשה היום (בצל הקורנה, או בבחירות)? ראיתי שציירת ציור אביבי היום, מה ציירת? ראיתי שמרחת אתמול פלסטלינה צבעונית על הפרפר, איזו יצירה נעשה היום? ולהגיש לו אפשריות של פרחים גדולים, קטנים פתוחים סגורים, ניצן … אהבת את הסיפור 3 הפרפרים? באילו צבעים היו הפרפרים?

מה הם עשו?… הורה שלא מתבייש לשאול ישמש מודל לילד שלו, כשואל כבוחן וסקרן.

שתפו את הילד מה עבר עליכם, תבקשו ממנו לשאול אתכם שאלות, מה אתה רוצה לדעת? מה חשוב שאספר לך? תשאלו האחד את השני בנוכחות הילד שאלות והכניסו קורטוב של חמלה דאגה והמון כבוד.

גילוי נאות כשהייתי בגן וגם ביסודי התביישתי לשאול שאלות כל שאלה שאחד מחברי שאל נתן מענה לחוסר ידע שלי. בסתרי ליבי הודיתי לשואלים.

המחנכים לעיתים היו חסרי סבלנות והיו עונים בצורה לא נעימה שהשואל היה נבוך, צחוק הילדים המתגלגל גרם גם הוא לאי נוחות והשואל היה מאדים נבוך ומבולבל.

היו כאלה שהיו מגיבים ״מה אתם צוחקים לא הבנתי״, אבל רוב השואלים היו מתחרטים על הניסיון.

לכן אני לא העזתי לשאול אני הייתי מלקטת מידע בזכות האמיצים שבחבורה.

רק בשלב מאוחר יותר כשאזרתי אומץ, הבנתי שכשאני שואלת אני יותר ממוקדת, יותר מבינה.

לשאול שאלות זה בהחלט אומנות שצריך להתאמן.

ככל שנאפשר לילדים לשאול שאלות הם יבינו יותר, נושא מסוים, משחק, ציור, שפה ..

אחד הדברים שאהבתי לעשות כגננת בגן זה להסתיר חפץ הקשור בנושא מסוים ולאפשר לילדי לשאול ״זה עגול״? ״זה גדול״? ״זה גמיש?״ ״זה ארוך זה קצר?״ כך אוצר המילים שלהם הלך וגדל.

כמובן שהשאלות הלכו והתפתחו עם הנושא ועם הזמן השאלות היו מורכבות יותר.

ישנם ילדים שלמדים תוך כדי הקשבה ואחר כך פוגשים אותם במשחק הדרמטי משוחחים עם הבובות, קוביות, כדורים ושואלים שאלות. חשוב לעדכן את ההורים שתהייה המשכיות בבית.

ניתן לשאול בבית מי יודע אילו ירקות לקחתי כדי להכין סלט? או תנחשו מה דני בחר היום להוסיף לסלט או לארוחת ערב? ולבסוף שאלת השאלות, מה נשתנה? ובאמת מה נשתנה? במקרה שלנו יש שינוי משמעותי רוב האנשים מחוסנים ישנה תחושה אופטימית זהירה בנוגע לחזרה לשגרה.

ומה עוד נשתנה? נשתנה היכולת להעז, לשאול, לחקור ולעמוד איתן מול החוסר ידע, מול הסקרנות, מול העוצמה שלי.

בברכה לבריאות איתנה חג שמח וחזרה לשגרה במהרה