המדור של לימור – מחשבות טורדניות – יש מוצא והקלה (לא החלמה מוחלטת)

זוכרת מלימודי הפסיכולוגיה שלי את פרופ׳ ברזניץ הנהדר מתאר לנו איפה עניין נפשי הופך לבעיה: ׳כולנו ׳מנקרים׳ לפעמים בשיעור משעמם, אבל אם אתה ׳מנקר׳ ואתה המרצה, כבר יש לנו בעיה יוסטון.קוראים לזה נרקולפסיה ונחוץ טיפול׳.

אז בהשאלה לעניינינו, לבדוק פעמיים נעילה של דלת האם נעלתי או לא, או רחיצת ידיים טיפה מופרזת, עדיין בגדר הנורמה, אבל אם אתה חוזר משדה התעופה (כשפניך לטוס מכאן) לבדוק האם נעלת את הדלת ובגלל זה מפסיד את הטיסה.. ובכן… כן. יש בעיה. המחשבות הטורדניות הינן רק ערוץ אחד בתוך מכלול שלם שקרוי OCD.

Obsessive Compulsive Disorder הפרעה של מחשבות כפייתיות חזרתיות.

בואו נמצה: לא מעודף טוב… תקופת לחץ משמעותי ומתמשך, היעדר תמיכה והכלה מצד המעגל הקרוב, ילדות מעורערת, חוסר איזון הורמונלי, מבנה אישיות, טראומות בלתי מטופלות, עידוד מוגזם לתחרותיות, נטיה לאלרגיה.

כל אלה ועוד עלולים לגרום לפניה ׳להשתמש׳ בחרדה ובמחשבות טורדניות בהתמודדות עם קשיי החיים.

במקרים היותר מורכבים, התופעה עלולה להשתלט על החיים ולא לאפשר חופש מחשבתי או אחר.

טכסים מורכבים של פעולות שחוזרות על עצמן, לופ של מחשבות שלא נותנות לחברותיהן הרעננות היצירתיות לבוא לידי ביטוי ועוד ועוד התייצגויות של התופעה הזאת. שוב, כולנו פוגשים זאת במידה כזאת או אחרת. זה מתחיל להיות משהו שמחייב התייחסות כאשר איכות החיים נפגעת בצורה משמעותית.

ובכן, לדעתי המקצועית, ניתן מאד לעדן את התגובות, אבל אנשים שמועדים לכך, תמיד ייטו להגיע למחשבות טורדניות וכאן נכנס עניין המינון.

זוכרים את המרצה שנרדם באמצע שיעור אותו הוא מעביר? את זה אנחנו לא רוצים. אבל לנקר בהרצאה בה אנחנו רק מאזינים? לא נורא…

באופן כללי, אנשים שמזהים אצל עצמם את הנטיה ברמה זו או אחרת. כדאי, עד כמה שניתן, לבחור באורח חיים לחוץ פחות.

לחץ אינו מיטיב עם איש, קל וחומר עם חברינו בעלי ה OCD.

מבחינת תזונה, כדאי להמעיט בממריצים: סוכר, קופאין, אלכוהול.
צבעי מאכל, אוכל מעובד כדאי גם כן לצמצם מאד.

כמובן שפעילות גופנית מתונה היא ממש חובה. משחררת סטרס זולה זמינה ונהדרת. גם 20-30 דקות הליכה ביום זה מצוין. אין צורך להתחיל להתחרות בארטיום ובלינוי…

להקפיד על שינה טובה, אם אפשר ללא מסכים, לבחור ברשת – מדיטציה שמתאימה ומרגיעה ואם מתחילות המחשבות, לא להיכנס לפאניקה רק מעצם הגעתן. הן תגענה. בוודאות. השאלה איזה שולחן פותחים להם, 4 מנות + קינוח או תה פושר ויאללה – בי.

ישנם שני דברים שיכולים לסייע ממש: תמצית באך בשם white chestnut שמטרתה השקטת הקולות המחלישים, החזרתיים ללא כל תוחלת ומעוררי החרדה הללו, 4 טיפות 4 פעמים ביום. ניתן אפילו לטפטף בבקבוק השתיה ולשתות במשך היום. הייתי מוסיפה גם walnut שמייצב ומרגיע.

ועוד משהו שלמדתי, הצעתי למטופלי וכבר קיבלתי משוב נלהב.

שמן אתרי סנדלווד על נקודה במרכז המצח. ׳מכבה׳ כל רעש רקע מכל סוג.

טיפה. אין צורך ביותר. רצוי לפני השינה, אז, המחשבות מזהות את העייפות והפגיעות (אגב, הנקוד של הו׳ יכול להיות שורוק או חולם, שניהם מתאימים…) ומזדחלות להן למוח ולנשמה.

הערה: אם הסנדלווד שתקנו הוא איכותי, אז מחירו הוא כמו מחירי השכירות בתל אביב לערך…

אבל מבחינתי גם כמשתמשת לעיתים, שווה לי לשלם יותר ולישון רגוע ובשקט בידיעה שאני משתמשת בטוב ביותר.

חליטות של קמומיל, מליסה,עוזרר (צמח פלאי ממש: פירות ופרחים). יעשו עבודה עדינה ומשמעותית.