מכירים את הזרעים השחורים שמזכירים בצורתם שומשום, רק בשחור?
אז אל תתבלבלו בבקשה. יש שומשום שחור – זה לא קצח!
קצח הוא קצח.. Nigela Sativa בלשון המומחים.
מסתבר שממש מתחת לאף שלנו נמצא צמח מרפא לא פחות ממדהים. עיקר המצויינות שלו היא, לפחות בעיני, בתחום האלרגיה ובתחום האנטי זיהומיות.
מעבר לעובדה המשמחת שהוא עשיר מאד בויטמין B שמצוין לתחזוקה שוטפת של מערכת העצבים (ומי מאיתנו לא צריך תמיכה כלשהי בתחום אחרי השנה וחצי האחרונות.. ועוד יש כנראה אתגרים גם בהמשך..)
ויטמין C שממש נחוץ לתפקוד מערכת החיסון, ויטמין E שמיטיב עם עור הפנים ומערכת החיסון, מינרלים שונים וחיוניים, בקיצור – פצצת בריאות בצבע שחור.
אל תתנו לצבעו לבאס אתכם. כך גם לגבי טעמו. כן, טיפה, איך לומר? פחות טעים. בתור תרופה הוא ממש לא נורא לבליעה. יש בו גם חומר ששמו טימוקויינין שהוא אנטי סרטני מניעתי לסרטן הלבלב וסרטן השד.
הוא מאזן רמות סוכר, משפעל מערכת חיסון, עוזר לכבד להיפטר מרעלים, נוגד זיהום חשוב למערכת העיכול ובכך יכול לסייע לטיפול בהליקובקטר פילורי או קנדידה וכפי שציינתי – מסוגל להרגיע את מערכת החיסון בבואה להתמודד עם סוגי אלרגיות שונים.
אז איך ניתן לצרוך את הלא טעים הזה?
אבל בואו לא נעליב אותו ופשוט נקרא לו: בעל טעם ייחודי…
יש לי חברה שקוראת לי ׳אקזמפלאר׳ מה זה אומר – לעולם לא אדע, אבל ככה נראה לי שטוב להתייחס לידידנו שחור הזרעים.
יש כמובן את הזרעים שלו, ניתן לפזרם על מאפים שונים. אבל מאפים הם לא תמיד חברים, לכן חשוב למצוא דרכים אחרות לצריכתו.
יש טחינת קצח, עזת טעם וזפתית למראה (מזכירה זפת).
יש שמן קצח שניתן גם להכינו לבד (מתכון בהמשך) יש כאלה שירחיקו לכת ויכינו חלוות קצח ואני אומרת בלב: הרבי אמר לשמוח, לא להשתגע…ויש גם מרתח שגם את אופן הכנתו אפרט בהמשך.
אז ביום יום, אילו הייתי אתם, הייתי מגניבה לתבשילים או מרקים מעט שמן קצח. עם עבודת רקע והכנה לטועמים, ולא הרבה ממנו כי יש לו טעם חזק ומשתלט. ואם להעלות מינון, אז בהדרגה.
אולי כדאי לחבב אותו על בני הבית דרך מאפה לא מאד מושחת תוך ציון מעלותיו המרובות ומזה להתקדם ל hard core משמעותי יותר.
מירתח:
במקרה של התקף אלרגיה, ניתן טיפה להכות בזרעים בעזרת עלי ומכתש על מנת ׳לפתוח׳ אותם ולהנגיש את כל הטוב שבהם. למי שאין עלי ומכתש, כמה לחיצות על מטחנת תבלינים (לא עד אבק..) יעשו עבודה דומה ואז להרתיח עם מים למשך רבע שעה כף קצח על שתי כוסות מים, לסנן ולשתות.
כך גם טוב לעשות במקרה של קנדידה, הליקובקטר פילורי וגם במקרים של תולעי מעיים!
שווה לנסות למרוח על פצעי אקנה מעט שמן קצח (לא ניסיתי – חייבת לומר בכנות) אבל יש בו בהחלט רכיב אנטי זיהומי.
למי הוא לא מומלץ:
נשים בהריון מחשש להפלה! אנשים שסובלים ממחלות מעיים כגון קרוהן, קוליטיס, דיברטיקוליטיס, לא הייתי לוקחת צ׳אנס פן הזרעים ייתקעו במעיים ואולי יחמירו את המצב.
אז הנה חבר חדש במטבח, נראה לא משהו, נטעם לא משהו בכלל, אבל איזה תותח!!!!
נסו לקנות עבור המשפחה (הבוגרת) בקבוק אחד, חלקו לפי מספר בתי האב לבקבוקים קטנים, יבשים ומעוקרים! ספרו עליו ושישתמשו כל ענף משפחתי לפי הבנתו.
להכין שמן קצח DIY / לימור עברון גילת
משתתפים:
כוס זרעי קצח מעט ׳שבורים׳, בעלי ומכתש או בעזרת מטחנת תבלינים
חצי ליטר שמן זית
צנצנת בגודל סטנדרטי, יבשה ומעוקרת.
אופן ההכנה:
מכניסים את הזרעים לצנצנת ומוסיפים את שמן הזית, סוגרים היטב את הצנצנת.
מניחים את הצנצנת הסגורה על מכסה של צנצנת אחרת על מנת להגן עליה מחום המתכת של הסיר.
ממלאים את הסיר במים כך שהשמן בצנצנת יהיה מתחת לגובה המים.
מחממים לטמפרטורה של 50-60 מעלות למשך 4 שעות.
לאחר מכן מצננים ומניחים במקום חשוך וקריר למשך 3-4 שבועות.
לאחר זמן המיצוי, מסננים ויש שמן קצח מושרה.
שרק בריאות תלווה אותנו במיוחד לקראת החופש הגדול ואתגריו…