סיפור שהגיע אלי וקיבלתי אישור לפרסמו.
להלן הסיפור:
היא פתחה את הדלת נכנסה פנימה, הדמעות בעיניים שהוחזקו חזק חזק עד שהיא פגשה את המבט שלי, מבט חומל השואל ללא מילים, אפשר לעזור?
בשבריר שנייה הבנתי שהתפקיד שלי זה רק להקשיב, אין צורך להשיב, רק הקשבתי.
בלהט המילים שהופנו אלי לא הבנתי הכל, חשבתי לעצמי אני לא חייבת לדעת הכל, לא עצרתי, לא שאלתי, רק הקשבתי והקשבתי והקשבתי, ולפתע, ״אף אחד לא מבין אותי, אף אחד לא אוהב אותי….אף אחד לא חבר שלי ..״
הלב שלי מתכווץ מחדש כמעט בכל משפט שנאמר ואני בתודעה לא מובנת אומרת לעצמי אל תתערבבי זה השדה שלה, קבלי אותה כפי שהיא, עכשיו היא סוערת זה בונה אותה.
הטי את גופך, התכופפי הגמישי את מחשבתך ותני לה להביא את עצמה כפי שהיא, ללא שיפוטיות וללא ביקורתיות, אל תספרי מה את עברת, ומה את מרגישה! תהי נוכחת ותקשיבי באמת.
זה בדיוק מה שעשיתי ולאחר דקות ארוכות היא אמרה; ״איזה שיחה מדהימה, זו השיחה הכי טובה שהייתה לנו. תודה!״ ו
אוו חשבתי בליבי מה עשיתי? רק הקשבתי.
בחינוך ילדים, בזוגיות ובכלל אנחנו צריכים ללמוד להקשיב ממקום נקי לא שיפוטי, הקשבה מצמיחה ילדים, בני אדם המרגישים שייכים, אהובים ולא דחויים.
בלימודי ימימה ההקשבה היא כלי מאוד מרכזי ומשמעותי. בלימוד זה נקרא ״הקשבה נקייה."
בהקשבה נקייה נבראים חיבורים מקרבים ובמקום לצאת לקרב עם הילדה נגד העולם או נגד הילדה, ההקשבה פותחת לנו שביל חדש שמקרב לבבות ופותח צוהר להיכרויות חדשות.
בחינוך ילדים במוסדות החינוך, אנו המחנכים נפגשים ברגעים מאוד סוערים של הילדים, בחלק מהזמן הם אינם על מקומם, הם ניזונים ממה שהחברה /החברים מביאים לפתחם, וההתמודדויות לא פשוטות.
בכיתת גן או בבית הספר מעל 30 ילדים שכל אחד מבקש למצוא את מקומו בתוך המארג החברתי המורכב מהמון חלקים שונים.
לכל אחד מהילדים ישנו צורך לגיטימי לחיזוק האישיות שלו, לחיזוק בטחונו האישי כאדם שמח.
לכן תפקידו של המחנך להקשיב לצרכי הילד, לפענח את שחפץ ליבו ולהובילו לחיזוק בטחונו האישי.
תנסו לבחון את עצמכם מתי אתם בהקשבה נקייה ומתי המחשבות מתרוצצות ואתם לא מקשיבים?
תנסו לגלות מה קרה לכם ולעומד מולכם, כאשר הקשבתם באמת מ א׳ עד ת׳ מבלי לרצות לשפוט. מבלי לתת תשובות מהירות, מבלי לבקר!
בטוחה שלא רק העומד מולכם יהיה נשכר אלא גם אתם.
ריקי לוי
.M.A בחינוך
