אגו מנופח או דימוי מופרז דברים שאנו יוצרים מתוך בעיה של הערכה עצמית הם אויב מר ביותר, סוג של נבואה שלילית המגשימה את עצמה. אם האדם אינו בסדר עם עצמו, עם התדמית שלו והביטחון האישי הוא אינו יכול לעזור לאנשים אחרים.
אנשים עם אגו מנופח אינם יכולים לבטא את העוצמה הפנימית שלהם, הם מתאפיינים כאכולי ספקות עצמיים שבויים בידי גבולותיהם ונוטים להחמיר עם עצמם, עסוקים כל העת בתדמית מעוותת בנוגע לרמת חשיבותם ורואים את עצמם כמרכז העולם.
למרות שהאגו מתנהג כאילו רק הוא החשוב הקיים היודע והצודק, בתוך תוכו הוא מנסה בעצם לחפות על היעדר ביטחון והערכה עצמית. הוא מנסה לפצות על תחושת הנחיתות בכך שהוא עושה כל מאמץ להתבלט ולשלוט מילולית ומעשית בדברים ובאנשים סביבו גם כאשר הוא אינו יודע מה הוא עושה.
לאנשים שיש להם צורך אובססיבי להיות צודקים בכל מחיר גם כשברור לכל שהם טועים, התחושה הפנימית האמיתית שלהם של קטנות מחשבה ורוח מייצרת תוקפנות ואגרסיביות שתכליתם "כריתת ראשיהם" של האחרים בסביבה.
כשאנחנו מאפשרים לאגו לשלוט בתבניות החשיבה וההתנהגות שלנו, המוח מתערפל ומאבד את הקשר והבסיס לאינטליגנציה הרוחנית וליכולות האנושיות המיוחדות שהן מעל ומעבר ל"עריצות האגו" ומשחק התפקידים שלו.
עצת הזהב השבועית
בהשקפת עולם המנוהלת ע"י האגו, החיים נשלטים ע"פ אשליות פחדים ומצגי שווא.
כשעומדים בפני אתגר חדשני ומחפשים פתרונות יצירתיים וייחודיים, נהוג לאסוף קבוצת אנשים למחשבה משותפת – ל"סיעור מוחות" BRAINSTORMING אמצעי לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה, מקומות עבודה משתמשים ומסתמכים על השיטה הזאת לאורך עשרות שנים.
כאשר הדינמיקה הקבוצתית מנוהלת באופן מקצועי ומאוזן וכל אחד מהמשתתפים יכול להרגיש בטוח ולהציע כל דבר גם אם הוא נשמע טיפשי ללא ביקורת וזלזול של שאר המשתתפים, אפשר להוציא מהתהליך תוצאות ותוצרים מצוינים ומפתיעים.
כשלא עושים את זה נכון והעסק לא מנוהל ומבוקר ו"מפלצות" האגו משתלטות על חלל החדר והקבוצה סיעור המוחות הופך ל"סיוט מוחות", האגו נכנס לפעולה וקוטל כל חלקה טובה.
בסדנאות שאני מנחה לסיעור מוחות עם קבוצות מנהלים ועובדים במקומות עבודה, בצבא או בכל פורום אחר התהליך מתחיל תמיד עם חשיפת הקבוצה ללימוד מעמיק של השיטה ושל מגבלותיה בהדגש מיוחד על ה"כוח להשחית" של האגו.
יש לי שלט ממותג מאיר עיניים שאני מקפיד לתלות על הדלת בכניסה לחדר הפעילות:
"לחדר הזה אין כניסה לאגו"
וכמובן הדבר הראשון שפותח את הפעילות הוא תזכורת לכל המשתתפים וגם לנו המאמנים להיות מודעים לאגו ולעשות כל מאמץ לשלוט לרסן אותו ובעיקר להקשיב.
הכוח להקשיב ולשנות
כשאנחנו מקשיבים באמת ובתמים לאנשים הכי קרובים אלינו, ההקשבה שלנו חושפת את העוצמה הפנימית החבויה בתוכם, היא גם חושפת את העוצמה הפנימית שלנו. אחת הסיבות לכך שאנחנו מתקשים לבחור להישאר בנתיב הנכון ולחזק את העוצמה הפנימית שתרסן את האגו היא שאיננו מקדישים זמן כדי להירגע ולהקשיב לעצמנו לקול הפנימי המרגיע האומר שאנחנו בסדר בטוחים ביכולות שלנו ופנויים לשמוע בנחת את האחר מתוך כבוד הדדי וביטחון עצמי.
רובנו מתקשים לסבול בדידות מפני שאיננו מוכשרים להאזין פנימה למה שאנחנו חושבים ורוצים להיות באמת. מערכת היחסים שלנו עם עצמנו טעונה השקעה וטיפוח כמו כל מערכת יחסים אחרת.
אנחנו במרוץ מטורף משקיעים בעיקר בעוד ועוד מאותו הדבר מרוץ שרק מחזק את האגו והניתוק.
לאורך כל חיינו אנחנו מצויים בתוככי מלחמה פנימית מתמשכת, מוטלת עלינו משימה לא פשוטה להתחזק ביכולת הקשורה ליחסי אנוש ולא להיגרר אחר כוחו של האגו המונע מאיתנו להתבונן במבט מעמיק ומפוכח פנימה לחיבורים האנושיים המלכדים.
האדם זקוק להתעוררות פתע שתוציא אותו מן ההרגל והשגרה, אולם החסמים הידועים והמוכרים לו מהעבר, מונעים ממנו התעוררות מחודשת. רק דברים חדשים ומטלטלים משפיעים על שינוי אמיתי.
הפחד הקיומי מנגיף הקורונה המלווה את האנושות כולה שנחשפה לכאוס לאי ודאות ולמציאות שמטלטלת את כל מה שהכרנו קודם, היא הזדמנות מצוינת להתעוררות פנימית לחיבור העמוק של התודעה האנושית
לחיבור הנכסף של הערך היסודי והפשוט ואהבת לרעך כמוך.
"כשאני מרפה ממי שאני, אני הופך למי שאני עשוי להיות" (לאו דזה, פילוסוף)
"אני ואפסי עוד" הוא ביטוי שגור מתורת ישראל להבעת גאווה אנוכיות ויהירות מופרזת – אין זולתי, אין כמוני אין דומה לי.
בורא העולם ברא את האדם כבורא
תשחררו את עצמכם מקבעונות העבר והאגו ותבראו את פנימיותכם מחדש.
ברכת ה’ בכל מעשיכם,
שבת שלום וברכה,
חיים ליפא, כותב הטור על עתידנות ותעסוקת עתיד, מייסד ומפתח מודל ה-GPS האנושי לשדרוג הפוטנציאל האין סופי של המוח.