סיפורים אמיתיים מאולמות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בישראל
הקדמה:
אחת מהסיבות הנפוצות לפירוק התא המשפחתי היא הבגידה של בן את בת הזוג. אין ספק כי מעשה הבגידה כשלעצמו מהווה פגיעה קשה מנשוא בנבגד החש לפעמים כי חרב עליו עולמו ולא מעט אנשים אף שלחו יד בנפשם בעקבות גילוי הבגידה מצד אהוב ליבם.
השאלה היא האם יש למעשה הבגידה משמעות בחוק? קרי האם אדם שנבגד זכאי לפיצוי מהבוגד בגין הנזק הנפשי שנגרם לו כתוצאה מהבגידה?
במקרה של אלימות לדוגמא זכאי הצד הנפגע לפיצוי ואף משמעותי מהצד האלים לאור הנזק שנגרם לו ואין עוררין על כך , ברם במקרה של בגידה התשובה היא שונה ולמעשה הצד הנבגד לא יכול לתבוע פיצויים בגין הבגידה בו והשלכותיה חמורות ככל שיהיו.
ההבדל המרכזי בין שתי הסוגיות הוא ההגדרה של אלימות במשפחה כעבירה פלילית חמורה ואדם העובר על החוק מחויב בפיצוי, להבדל מבגידה שאין היא מהווה עבירה פלילית אלא עבירה מוסרית המנוגדת לערכים של מוסד הנישואין.
כאן המקום לציין כי לבגידה יש משמעות בהיבטים אחרים אך לא בהיבט של פיצוי נזיקי כך לדוגמא אישה הבוגדת בבעלה מפסידה את מזונותיה (מזונות אישה ולא מזונות ילדים) וכמובן שהיא מפסידה את כתובתה ומאידך גבר הבוגד באשתו יחויב בכתובתה.והנה הסיפור של השבוע:
אחמד וסלימה בני זוג מוסלמים נשואים למעלה מעשור. יום בהיר אחד גילה אחמד לתדהמתו כי סלימה בוגדת בו. אחמד פתאום הבין מה פשר השינוי בהתנהגותה של סלימה אשר החלה רק לאחרונה לבקר במכוני יופי ולרענן את מלתחתה שלא לדבר על ההלבשה התחתונה המגרה שלא זכה לראות בעבר.
מסתבר כי הבשמים היקרים והשונים שרכשה סלימה השתנו לפי הטעם של הגבר עימו היא בילתה ולדאבונו של אחמד היו בשמים רבים ובמקביל גם מספר הגברים שנהנו מחסידה של אשתו האהובה.
אם לא די בכך תיאורי הבגידה העסיסיים סופרו בכל הכפר ובפני כל המתעניין, כך גם תמונות מביכות של האישה אשר מצאו דרכן לידיים זרות אך יותר גרוע אלו הגיעו במכוון ע"י אחמד לידיהם של ילדי בני הזוג הקטינים אשר הוסתו בצורה קשה כנגד האם שנאלצה לברוח אל נפשה מחוץ לכפר והרחק מילדיה.
אחמד כאמור כעוס וממורמר הגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה וביקש פיצוי בסך של מאות אלפי ₪ בטענה כי שמו הטוב נפגע וכי אשתו הפרה את האמון הבסיסי המתבקש בין בני זוג וכי הדבר הסב לו נזק נפשי רב.
בית המשפט דחה את התביעה על הסף ואף הביע את שאט נפשו ממעשיו הנלוזים של הבעל כנ"ל לרבות הפצת דבר הבגידה והתמונות בעצמו כולל לילדיו כאמור, דבר שנאמר עליו כי הוא חמור ביותר והפוגע בתום הלב של הבעל בהגשת תביעתו.
בית המשפט קבע כי עפ"י הדין השרעי לצרכי הוכחת בגידה יש להעיד 4 אנשים אשר ראו אקט מיני בין האישה למאהב דבר שלא הצליח הבעל להוכיח לא בפני בית הדין השרעי ולא בפני בית המשפט לענייני משפחה למרות שהיו בידיו ראיות אחרות המעידות כשלעצמן כי האישה לא הייתה טלית שכולה תכלת בלשון המעטה.
בית המשפט הוסיף והטעים כי עצם הוכחת הבגידה גם אילו היה נעשה לפי הדין כנ"ל אין בו כשלעצמו כדי להקים עילה לתביעה נזיקית בהתבסס על ההסבר המפורט בהקדמה הנ"ל לרבות העובדה כי אין עסקינן בעבריה פלילית המזכה בפיצוי.
אין באמור לעיל כדי להצדיק חלילה בגידה כשלעצמה אלא להבהיר שאין טעם לחשוש מתוצאות טעות חמורה זו כשהיא מתרחשת ולא לחשוש להיאבק על הזכויות המגיעות עפ"י החוק רק בגלל "שנתפסתם על חם".
אגב כך בית המשפט העליון בחן לאחרונה בהקשר זה האפשרות של חלוקה לא שוויונית של רכוש בני הזוג במצב של בגידה כך שהצד הנבגד יקבל חלק גבוהה יותר אל שלל זאת קטיגורית היות ושאלת האשם בפירוק התא המשפחתי אינה רלבנטית לשאלת חלוקת הרכוש וסתם את הגולל על כל אפשרות להיפרע מהצד הבוגד בדרך זו או אחרת כאמור למעט בנושא הכתובה.
מוסר ההשכל: אל תבגדו אם אפשר! כן בגדתם? אל תוותרו על המגיע עליכם ואל תחששו שיתבעו פיצוי מכם בגין כך באם כבר טעיתם.
המאם חליחל – עו"ד נוטריון ומגשר | יועץ משפטי בנעמת מאז 1995 | משרד עורכי דין פינגרהוט, חליחל ושות’ – הנדיב 31 זכרון יעקב | www.hamam-law.co.il
