העתיד כבר כאן – עצמאות ומסוגלות במאה ה-21

יש לפתח שיטות וכלים שיתנו מענה לפתרון בעיות מורכבות שגם אם עדיין לא עלו, ברור שנצטרך לטפל בהם.

הגלובליזציה מתרכזת ומתמקדת בשליטה על המשאבים, על כלכלת ההמונים ועל אופני רכישת ידע מיומנויות וכישורים המשתנים במהירות, לאור הופעת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות. ככל שאנו נכנסים לתוך השליש השלישי של המאה העשרים ואחת מתעצם קצב החיים ומתחזק הצורך בקשרים ואינטראקציות הקשורים ליכולת להתמודד מול רובוטים ובינה מלאכותית.

חוסר בתיאום וסנכרון מספק בין הממדים הטכנולוגיים (המתפתחים בקצב מואץ) ובין תשתיות ההכשרה, החינוך והלמידה, גורם לפערים מובנים ומתמשכים המחייבים מענה מתאים רצוף ומתמשך לפיתוח מבנים חינוכיים קהילתיים וחברתיים חדשים שיטפלו בידע, במיומנויות ובמומחיות.

הגלובליזציה מייצרת תחרות על משאבים ועל יתרונות יחסיים הקשורים להון האנושי הלאומי המניע מגמות ותהליכים אלו בעולם.

עיצוב דמותו של בוגר מערכות החינוך במאה העשרים ואחת מצריך התייחסות תכנונית למיומנויות, לכישורים וליכולות שיביאו אותו בתום תקופת הכשרתו לחזית העשייה כנכס לאומי בטחוני חברתי וכלכלי.

הון אנושי איכותי שימנף ויקדם את מעמד מדינתנו בביטחון ובכלכלה העולמית.

הקשר בין חינוך לכלכלה הוא קשר מובהק ולכן יש לעסוק בו בהיבט מערכתי הוליסטי רב ממדי, הבוגר הטכנולוגי הרצוי נדרש ליכולות ניתוח והבנה של תהליכים ושינויים המתרחשים בסביבתו הקרובה והרחוקה, לעבודת צוות, שיתופי פעולה וסיעור מוחות להתמודדות עם חשיבה אינטגרטיבית מורכבת בסביבות למידה משתנות, וליכולות ומיומנויות בינלאומיות – לצד ביסוס עולמו המנהיגותי הערכי וחיזוק הקשר עם המורשת והמדינה.

במידה מסוימת נדרשת מערכת החינוך להכין את בוגריה בין היתר להתמודד עם צורות חיים שאינם מכירים ולמקצועות שטרם פותחו.

מהנחת יסוד זו אפשר לצאת להגדרת תמצית המטרות והיעדים להכשרה מקצועית, לימוד ופיתוח אישי (במציאות של אי וודאות).

להכשיר ולחנך בוגרים טכנולוגים בכישורים מיומנויות ויכולות מנהיגותיות שייסעו להם להתאים את עצמם למציאות משתנה תדיר. צמצום הפער בין שליטה במידע לבין היכולת לעשות בו שימוש, ללמוד להסתגל לצמוח ולהשתלב בהצלחה באופן מתמיד בעולם דינמי.

לצד היכולות הטכנולוגיות נדרשת מעטפת נורמטיבית ערכית לחיפוש אחר הטוב והליכה בדרך הישר, ה"עולם הערכי" – קוד אנושי יציב וקבוע מתווה דרך מכוון ומוביל לערכי יסוד ברורים. בניגוד ליכולות הטכנולוגיות המתפתחות ומשתנות חדשות לבקרים נפש האדם לא משתנה, העולם הערכי חייב להישאר כמו שהיה מאז ומתמיד.

מחויבות לזכויות אדם, לצמצום פערים ולשוויון הזדמנויות, לצדק חברתי, לערבות ולאחריות הדדית לדורות הבאים. קוד ערכי מוסרי מוסכם, חינוך אישי למוסר אתיקה ולאזרחות טובה שתסייע בתווך ובתאום בין "אוטוסטרדת המידע" השועטת קדימה לבין הפעילות החברתית ערכית שצריכה להיות הדבק האנושי, מרכז הכובד של הייתרון היחסי אנושי והרוחני.

מומחים מהדור הישן שלטו והכירו את כל מקורות הידע והמידע בתחומי עיסוקם ואילו היום המציאות משתנה בתדירות גבוהה. לעולם לא נוכל להקיף את תכולות הידע כולו, ולכן ניאלץ תמיד להיות מסוגלים לסמוך על ידע של שותפים אנושיים לדרך ולעבוד בקבוצות כדי להשלים ידע ומיומנויות שאין לנו.

אז מה אנחנו צריכים בארגז הכלים לעתיד?

 למידה עצמית מתמשכת לכל אורך החיים

 הערכה מעצבת רב גונית – ביסוס יישומי הבנה

 חשיבה מבוססת אינטליגנציות מרובות

 חשיבה יצירתית – תבניות מערכתיות פורצות דרך

 תוצר ויצירה – P.B.L – PROJECT BACED LEARNING תכנון והובלת פרויקטים מעשיים מורכבים

 יכולת דיאלוגית מפותחת ניסוח רעיון ומרכיביו והופעה בפני קהל

 למידה מתוקשבת – אוריינות המידע – שליטה בשפות הביטוי והמדיה ונגישות טכנולוגיות, אמצעים וכלים מאיכות קצה

 למידה ארגונית איסוף תיעוד ושימור ידע , תחקור שגיאות והצלחות.

 חקר פעיל – EXPLORATION ACTIVE – יציאה מעולם הכיתה לחקר מעשי – ברשת, בקהילה ובסביבה.

 דרכי הערכה – ASSESSMENT PRACTICES – הצגה והערכה בסטנדרטים של העולם הטכנולוגי.

 מאמץ אקדמי – ACADEMIC RIGOR – שת"פ עם האקדמיה.

 חשיבת עתיד – ניסוח חזון אישי

 מיומנויות המו"מ

 פורומים – ניהול תהליכי קבלת החלטות ועבודת מטה

 פיתוח קשרים עם אנשים (NET WORKING)

למידת עמיתים, עבודה בצוותים ומשימות לימודיות שיתופיות מאפשרות סינרגיה בין חוזקות, כישורים ומיומנויות. הן תורמות למוטיבציה ולתחושת לכידות חברתית. כמו כן הן מקדמות סובלנות וכבוד הדדי באמצעות החשיפה למגוון דעות, סוגי אישיות וסגנונות למידה ועבודה.

שבת שלום וברכה,