אסף נכנס לגן עם דגל ביד, חיוך של אושר נסוך על פניו. פונה לכל החברים ואומר בגאווה ״אני ישראלי״ מתן עונה לו ״גם אני״ כל קבוצת הילדים מצטרפת בקול, ״גם אני, גם אני״ כולם ישראלים גאים.
ילדה מתוקה אומרת להם ״אני ישראל״ הילדים מתגלגלים מצחוק ״לא אומרים אני ישראל״ הילדה מתעקשת ״כן, אני ישראל״.
אני מביטה בהם בהתרגשות וחושבת: הם מקסימים, גדלו כל כך יפה, יש ביניהם שיח מפרה.
הם הגיעו לגן עם שפה דלה, תקשורת תואמת גיל והנה עכשיו שפתם התעשרה, אוצר המילים גדל, הליכתם יציבה, תנועתם במרחב הגן בטוחה.
הם הפכו להיות ״עצמאים״ לא מהוססים יודעים בדיוק מה הם רוצים ומה הם עושים.
המעבר מפינה לפינה בגן מלווה בהבנה, בהחלטה מבעוד מועד במה אני רוצה לשחק ועם מי מהילדים.
לעומתם גילאי שנתיים יושבים זה לצד זה וכל אחד עסוק במשחק שלו ולא ביחד.
בגיל 3-4 כבר בונים קשרים חברתיים, הילדים מתקשרים ביניהם, משוחחים, יוצרים משחק דרמטי מרשים: יש אבא, אמא, ילדים ועוד …
הלב נפתח מהתרגשות מלהתבונן מבלי להתערב ולהקשיב לילדים, לתצפת ולהתרגש.
הילדים ״העצמאים״ שותפים בארגון ארוחת הבוקר, בהנחת צלחות, עוזרים בהכנת סלט, בוחרים את ארוחת הבוקר שלהם, אוכלים לבד, ומסדרים לאחר הארוחה ואז עוברים למשחק, ישנה זרימה בגן, הילדים נינוחים והתחושה שהילדים גדלו, וניכר שטוב להם.
עצמאות בגיל הגן מאפשרת לילדים להיות יצירתיים, ישנה חדוות יצירה ועשייה עצמאית, משמע לחיות במרחב ולהבין את החוקים.
כאשר החוקים ברורים הילד לא מבולבל הוא יודע מה? ואיפה הגבול? הוא מתנהל בתוך המרחב הנתון כפרפר המלקט צוף, כל ילד ומרחב חירותו המחשבתית, היצירתית, החברתית והתקשורתית, כל ילד וההתפתחות האישית שלו.
להיות עצמאי זה לשאול שאלות, זה לחקור, זה לרצות לדעת, להבין, לנסות, ליפול, לקום, ללקט הבנות חדשות ולהמשיך.
לחקור כל נושא מתוך מוטיבציה להתקדם לדעת, ולא להיות מתוסכל מחוסר ההבנה רגעי.
ילדים עצמאים אינם תלויים במבוגר באופן שוטף, הם זקוקים לתיווך מידי פעם, אך מתנהלים במסגרת החינוכית בצורה חופשית.
לכבוד יום העצמאות הגן לובש חג, דגלים מקשטים את חצר הגן ופנים הגן. הילדים עסוקים ביצירות תואמות נושא.
הילדים, מכירים את התקווה בכל יום ראשון אנו מניפים את הדגל ושרים את ההמנון כך שביום העצמאות זהו יום השיא.
הייתי חושפת את הילדים למפת הארץ ומאפשרת להם להניח מדבקות קטנות בהתאם לישוב שהסבים והסבתות גרים (למדנו מהמורה למוסיקה קלאסית עידית) וכך הם מכירים עוד ישובים.
אני מאוד אוהבת ללמד את הילדים את התפילה לשלום המדינה:
״אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ…״ תפילה הנשמעת בכל יום שבת בבית הכנסת.
כמו כן תפילה לשלום חיילי צה״ל, השוטרים וכוחות הביטחון: ״מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, שוֹטְרֵי מִשְטֶרֶת יִשְרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן…״
ואת השיר של יאיר לוי סרן במיל. בשייטת, מכתב שיר אהבה למדינה; ״לא אזוז מכאן״ השיר נכתב רגע לפני יציאה למבצע והולחן לאחר שיאיר חזר מהמבצע, כאשר מצא את השיר מקופל במדי הב׳ שלו .
״דמיינו את יופייך ולא ידענו איך … כל עוד אני עומד כל עוד אני מוכן, כל עוד אני שומר עליך אני לא אזוז מכאן ..״
הילדים בגן מכינים שי לחיילים היקרים והאהובים שלנו השומרים עלינו יומם וליל.
כל הגן לובש חג לכבוד חגיגות ה- 73 למדינה. מכינים יצירות תואמות! אהבה למדינה ולחייליה בשיר, ריקוד והמון גאווה, וכל ילד וילדה מברך/ת את המדינה.
עם ישראל חי!
תחיי מדינת ישראל!!
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
