חנית אוחנה

פאשניסטה מקומית חנית אוחנה, בת 35, מתגוררת בזיכרון יעקב, נשואה לשחף וביחד מגדלים באהבה את ילדיהם דניאל בן 11 ומיכאלה בת 7.
חנית אוחנה עוסקת בתחום החינוך, הייעוץ והטיפול כבר למעלה מעשור בארץ ובחו"ל מבחירה ותשוקה מתמשכת. חנית בשנתה האחרונה ללימודי הדוקטורט בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. חוקרת יחסי הורים וילדים והשפעתם על התפתחות מינית, תרפיסטית במשחק, יועצת חינוכית, ומדריכה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי. חנית היא בעלת ניסיון עם מגוון אוכלוסיות וגילאים, ומאמינה בקשר כנה וקבלה אמיתית של כל אדם באשר הוא, כבסיס לשינוי וצמיחה. חנית אוהבת את החיים, אופטימית, אקטיבית, אוהבת להתחבר, ללמוד וליצור בצורה יצירתית ומחוץ לקופסא.

ספרי מתי גילית את הזיקה שבך והאהבה לאופנה ועיצוב?

הזיקה שלי לתחום העיצוב והאופנה החלה במעבר האישי שלי מן הילדות להתבגרות. בתקופה בה פקדו אותי מצבי רוח משתנים, גדילה של הגוף והאיברים והפיכה של ילדה לנערה. באותה התקופה, צבעים, מרקמים וסגנונות לבוש עטפו אותי והיו לי לעוגן רגשי וחברתי. ברמה הרגשית, אני זוכרת שהיו בקרים שבחרתי צבעים רכים ונעימים, צבעי רוגע ושלווה כמו ורוד עתיק וירוק מנטה, ובקרים אחרים שבחרתי צבעים מעוררים כמו צהוב, ואדום. הצבעים השלימו את החוויה הפנימית החסרה של אותו הבוקר, שהשתנתה לעיתים תכופות והייתה קשורה למצבי רוח משתנים (שהיום אני מבינה שמקורם בשינויים הורמונליים). וכיאה לתקופת המעבר ולשינויים ההורמונאליים, הגוף משתנה, זיעה מתחילה לפקוד אותך דווקא בזמנים שאתה עם החברה, וחווית העצמי והדימוי העצמי והחברתי הופכת למרכזית ומשמעותית. בדיוק בנקודה זו התחלתי מסע אישי של חיפוש מרקמים שילטפו את הגוף ועל הדרך יסייעו בלספוג את הזיעה, יחמיאו לחלקי הגוף השונים שהשתנו לא מעט בתקופה זו ו"תפרתי" לעצמי את החליפה המתאימה. קיבלתי מחמאות מהסביבה על סגנון הלבוש שלי ובלטתי בסגנון ייחודי ואחר. אופנה, ועיצוב הפכו לתחביב אמיתי והתחלתי לצייר ולתפור לעצמי בגדים. לאחר שנתיים הרפתקה, לצערי, עזבתי את התפירה, אך הזיקה והאהבה לאמנות העיצוב היא פנימית ועמוקה אצלי. מצחיק שבספר מחזור אחד הציטוטים עליי היו: "אם טיפ בנושא האופנה רצית, לחנית תמיד פנית".

הטיפים שלך לסטיילינג, וללייף סטייל או הטיפים לפאשניסטה מתחילה.

אני חושבת שכל אחת צריכה ללבוש את מה שעושה לה טוב. אחרי הכל, הסביבה מגיבה לאנרגיה. האנרגיה שאתה מפיץ החוצה, תלויה הרבה בחוויה הפנימית שלך. תהי קשובה למי שאת, לצבעים, מרקמים וסגנונות שעושים לך טוב. תנסי להיות אמיצה ולצאת קצת מהקופסא, לפעמים אנחנו נעולות בסטיילינג מסוים ולא מעיזות לנסות אחרת. תאפשרי לעצמך להיות במרחב משחקי עם סגנונות לבוש שונים, צבעים רכים ומעוררים, צנועים ואולי גם נועזים. בדקי מה עושה לך טוב! תדרשי עבורך את הטוב והמדויק לך- מה שגורם לך להרגיש טוב- יראה גם מאוד טוב.

מהו משפט הכוח שלך/האג׳נדה שמלווה אותך בחיים ומדוע?

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". בכל בוקר שאני קמה אני פוקחת את עיני ומתחילה בהודיה על מה שיש לי בחיים. אני מודה גם על מה שאין לי ומבינה שלכל אחד יש את הדרך שהוא צריך לעבור. המסע של האדם, עם כל אבני הדרך, זה הסיפור שלו, זו היצירה הייחודית שלו. הכרת תודה מזכירה לך תמיד להיות ב-Being של קבלה. קבלה של הטוב והפחות טוב ומניעה אותך להמשיך לעשות טוב לעצמך ולאחר, להזמין טוב לחייך, ולשנות את הפחות טוב (לפחות את הבר שינוי). אמונה אינה חייבת להיות דתית, העיקר שיש אמונה באדם, בעשיית הטוב ויצירה שהיא אחרת, אותנטית ונובעת מתוכך.

זכרי לאהוב את עצמך, להשקיע בעצמך, בתזונה מיטיבה, בכושר גופני, בשופינג (אפשר גם זול ואיכותי), בלמידה והתפתחות אישית, בחברה טובה ובאנשים עוטפים ומרימים. ההשקעה הטובה ביותר היא הכרת עולמך הפנימי. הכרה במה שמזין אותך באמת ומה שמכבה אותך. כשאת מכירה את עצמך ומעניקה לעצמך את ההזדמנות לאהבה עצמית ושינוי, לצד עיבוד והשלמה עם החלקים הכואבים, הסיפור שלך הופך לשלם יותר ואת הופכת להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך.
לסיכום, מברכת כל אחת ואחת מכן לצאת למסע אישי של העצמה!