סיפורים אמיתיים מאולמות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בישראל
"מי שנכווה ברותחין יזהר בצוננים"
הקדמה:
שאלת הכתובה הפכה בשנים האחרונות לשאלה בעלת חשיבות מרבית במסגרת ניהול תיקים בתחום דיני המשפחה כאשר להבדל ממה שיהיה נהוג בעבר הרחוק שכמעט כל אישה ויתרה על הכתובה משיקולים שונים, כיום רב הנשים מנהלות מאבק עיקש על הכתובה בעוד הגברים שהיו מזלזלים בדרך כלל בכתובה והאמור בה מבינים כיום כי אין עסקינן בסתם חתיכת נייר.
אחת מעילות החיוב בכתובה היא עילת הבגידה (רועה זונות) על פי ההלכה וככל שאישה מוכיחה כי אכן בעלה בגד בה היא תזכה בכתובה ואין קשר לשאלת גובה הסכום כשלעצמו.
שאלת גובה הסכום רלבנטית כאשר הוא סכום מופרז ביחס ליכולת האמיתית של הבעל בזמן החתימה על שטר הכתובה ובזמן הגט ואזי בית הדין הרבני רשאי לפסוק סכום אחר במקומו בעוד מקובל לחייב בסכום הנע בין 120,000 ₪ עד 180,000 ₪ בממוצע.
קיים קושי של ממש בהוכחת בגידה הן של הגבר והן של האישה ולא די להצטייד בתמונות מהפייסבוק וכו', חייבים עדות ישירה לרבות הקלטה וידיאו וכל עוד אין וודאות בית הדין בדרך כלל ממליץ על גירושין אך לא כופה זאת דבר שהיה בו כדי לתת בידי האישה כלים (סנקציות) להבטחת קיום הגירושין בפועל.
והנה הסיפור של השבוע:
משה ונעמה הגיעו לפתחו של בית הדין הרבני לפני מספר שנים שם טענה נעמה בהרחבה כי בעלה מזה שנים רבות מנהל "רומנים" דרך התכתבות באינטרנט עם נשים רבות וכי אף נפגש פיזית עם אחת מהן והיה ביניהם מגיע מיני גם אם לא מלא.
משה שהודה בחולשתו למין הנשי התחייב לעבור טיפול נגד "משיכה לנשים" ואכן החל בו וגם חתם על הסכם בו הוא מתחייב שלא לבגוד בנעמה אהובת ליבו שביקש את מחילתה וקיווה כי ישקמו את הקשר ביניהם ואף הסכים כי אם ייתפס בבגידה הוא יעביר את חלקו בדירה המשותפת לבעלותה.נעמה שנתנה למשה הזדמנות להטיב את דרכו נדהמה לגלות כי הוא חזר לסורו חרף כל האמור לעיל ובזמן שהיא "תפסה אותו על חם" מתכתב עם אישה זרה בחדר המקלחת הוא נחפז להשליך את הנייד שלו לאסלה על מנת להשמיד את הראיות שיכלו להיות בידיה בנידון ולמעשה הוא עשה שיקול כלכלי טוב וזריז בין שווי האייפון לשווי מחצית הדירה.
שוב הצדדים מצאו את דרכם אל מסדרונות בית הדין הרבני ולאחר פירוד ממושך של שנתיים והפנמה כי אין סיכוי עוד לשלום בית ותוך כדי מתיחת ביקורת על התנהלותו הקלוקלת של משה החליט בית הדין כי יש מקום להתגרש אך לא כפה זאת עליו ומשום כך גם לא חייב אותו בכתובה אלא הציע לצדדים לנהל משא ומתן ולהתפשר בעניין זה כאשר שווי הכתובה עמד ע"ס כ- 250,000 ₪ . החלטה זו לא הייתה לרוחה של נעמה והיא החליטה להגיש ערעור עליה בפני בית הדין הרבני הגדול בתקווה לכפות גט על משה וגם לחייבו בכתובה במלואה ולא על דרך הפשרה.
מנגד, משה "המאהב האינטרנטי" ביקש שוב שלום בית והטעים כי אין כל עילה לחייב אותו במתן גט לנעמה אשתו הנצחית בפועל ובשל כך אין הוא חייב בכתובה בכלל.
הרב הראשי לישראל דוד לאו והרבנים אליעזר איגרא ודוד דב לבנון תוך כדי מתן הסברים ודברי חוכמה של דעות ופסיקות שונות של חז"ל לאורך הדורות כפו הגט על משה.הדיינים קבעו כי אין ספק שהתנהגות כזאת של בעל המנהל קשר עם נשים אחרות, גם אם לא בגד ממש באשתו, הוא מצב שאישה לא יכולה לחיות עמו, ולכן הדין וההלכה קובעים כי הוא חייב לגרשה.
עוד נאמר בפסק הדין כי "האשה לא צריכה ולא יכולה לסבול מציאות בה הבעל לא עומד בדבריו, ולאחר שהיא נפגעה כה קשה בפעם הקודמת מהתמכרותו של הבעל לענייני נשים, בבחינת מי שנכווה ברותחין יזהר בצוננים".בנוגע לגובה סכום הכתובה הדיינים התלבטו רבות לעניין התנהגותו של משה ומידת חומרתה והאם כן יש לחייבו בכתובה במלואה בהיותו מה שנקרא בהלכה היהודית "רועה זונות גמור", או האם עסקינן ב"מאיס עליי", דבר שיש לו משמעות רבה לעניין הכתובה.
בסופו של יום הדיינים מצאו לנכון לפסוק על דרך הפשרה ולא לפי הכתוב וכדי לא לקפח מי מהצדדים לאור המחלוקת ההלכתית לעיל ומשכך משה חויב בגט ובכתובה בסך ₪150,000 במקום 250,000 ₪.
המאם חליחל – עו"ד נוטריון ומגשר | יועץ משפטי בנעמת מאז 1995 | משרד עורכי דין פינגרהוט, חליחל ושות’ – הנדיב 31 זכרון יעקב | www.hamam-law.co.il
