ימימה אומרת שחשוב שניזכור, "אָז תִּזְכְּרִי״ כמו שהטל לא נופל כך גם העוצמות שלנו, הן תמיד תהיינה שם אנחנו רק צריכות לזכור שהן קיימות.
כך גם הטוב שבנו הוא תמיד נמצא, לעיתים אנחנו כל כך עמוסות שלנגד עינינו רק העומס: הדאגות, הספקות ההססנות, והפחדים המה יגידו עלי.
ימימה מלמדת אותנו למצוא את החיבורים האמיתיים שלנו לעצמינו לצורך האמיתי והמהותי שלנו במחזוריות החיים לאיזון, כפי שהטל נשאר על העלה.
אחת הבנות בשיעור שיתפה:
״אני נמצאת בפרשת דרכים, אני מנסה לשנות מקצוע ואני פוחדת לעשות שינוי. והחלק הזה של ימימה הפגיש אותי עם המחשבה שכל החלטה שלי תהיה טובה, הטל הוא כמו הפוטנציאל שלי הוא יכול להיות על כל עלה. זאת אומרת בכל תחום, בכל עבודה שאבחר.״
תלמידה נוספת אמרה: שהטל עבורה הוא האחריות ההורית שלה והיא תמיד תיהיה ההורה האחראי, אף פעם לא תשכח את התפקיד החשוב בעיצוב ילדיה כילדים ערכיים ומאושרים.
היו עוד בנות שהוסיפו הבנות אישיות, בכל אחת חלקיק (משפט) זה נגע במקום אחר, זה יופיו של הלימוד לכל אחת יש את החיבור שנכון לה.
בלימוד ימימה אין תחרות אין מבחנים.
בכל שיעור אני נרגשת לשמוע את הלומדות ולראות את ההתפתחות שלהן, ובכנות גם ההתפתחות שלי זה לימוד משותף.
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
