בימים טרופים אלה, כשגל טרור רצחני פוקד אותנו, ומלמד אותי ואת כולנו, שיש בתוכנו אויב אכזר, הקורא תיגר על קיומנו, האורב לראות אותנו יגעים ומפולגים כדי להמשיך ולמרר את חיינו, חובה עלינו להיות ערניים, קשובים ומאוחדים.
לקראת חג פסח הבא עלינו לטובה ולברכה, הבה ונשמור על: פה – סח, שהדיבור יהיה מכבד, שיצא אחרי הקשבה נקייה, דיבור מתוך מחשבה טובה ובונה, שישקף את הכרת הטוב שבנו ואת הכרת התודה, כי שום דבר אינו מובן מאליו.
פסח הוא חג חירותנו שבא אחרי מאבק גדול של בני ישראל, שהפכו לעבדים ויצאו, כבני חורין, לדרך ארוכה במדבר הצחיח, כדי לעשות בדק פנימי בתוכם, ולקבל את עשרת הדיברות שחיברו אותם לאור ה' שבתוכם.
אחת המצוות החשובות בפסח (פה – סח), היא והגדת לבנך, על מה לדבר ומה לספר לילדים? לספר את סיפור יציאת מצרים מעבדות לחירות, וכל אחד יוסיף את הסיפור של משפחתו, וכל סיפור הוא פסיפס, המרכיב את הסיפור הגדול של ההיסטוריה של בני עמנו.
"עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרו" (ישעיה פרק מג).
לכן והגדת לבנך, זאת למעשה הליבה של שמירת זהותנו, ועצם התהוותנו לעם ישראל, עם שפה משלו, תרבות, ערכים, חוקים ומשפטים, מסורת יהודית מפוארת ומולדת שהיא נחלת אבות.
"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם."
גילוי נאות: כמסורת, בכל ליל הסדר, אני, הנכדים, והנינים שיהיו בריאים, מתחפשים לבני ישראל שיצאו מעבדות מצרים אל הארץ המובטחת. הצגה זו ממחישה לדור הצעיר את סיפור חיינו, מי אנחנו ומאין באנו, וכשאנחנו מתקבלים באהבה, אנחנו מניחים את סלינו, מודים לה' שהגענו לארץ המובטחת ושרים: פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות.
ובנוסף, "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר" להבנתי: שבכל יום ויום, מדור לדור, חייב אדם לראות את הרגליו הרעים, כלומר את הנפש השרויה במיצר, ולהשתחרר מהשעבוד שחוסם את ראיית הטוב, להשתנות ולחיות בשלום עם עצמו ועם כל סובביו.
אני תפילה, שנצליח להוציא את מצרים מתוכנו, נכבד איש את רעהו, נחזק את הערבות ההדדית שהיא חוסננו הלאומי, ונזכור שאנחנו עם של דרך ארוכה, אחדותנו היא כוחנו והמשך קיומנו על הארץ הטובה הזאת.
ויתקיים בנו הפסוק: "ונתתי שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה" אמן ואמן!!
בברכת חג פסח, שקט, בריא, כשר ושמח, לכל עם ישראל!
אסתר פינס