״מה?״ אמרה אחת הבנות שלומדות:
״ימימה כנראה לא מבינה עם מי יש לי עסק, אני כאישה חייבת לדרוש מבעלי, אחרת הוא לא איתי, הוא בכלל לא מחובר למה שקורה, כשאני דורשת הוא עושה, אחרת הוא לא רואה כלום.
אני גם חייבת לדרוש מהילדים שלי דברים מסוימים אחרת הם לא יעשו כלום!״
בקשתי ממנה לתת דוגמא של דרישה ואח״כ מה קרה בביצוע, בעשייה.
היא ניסתה למצוא דוגמא של דרישה, ביצוע ושקט בבית.
אבל מיד הבינה שלכל דרישה הייתה התנגדות, היו מלחמות, העלבות, תיסכולים, מתחים, האשמות ועוד.
לפתע המשפט נראה לה נכון, ״הַדּוֹרֶשֶׁת אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת״ היא התחילה לצחוק עם עצמה והסבירה: ״אני מספרת לעצמי שנים סיפורים שדרישה מועילה והנה במשפט אחד האמת יוצאת לאור.״
בלימוד חשיבה הכרתית אנו לומדות שאין צורך לדרוש, התוצאה כפי שהזכרתי לא משתלמת גם כאשר הדרישה מתבצעת יש בה טעם לפגם ולכן ישנה הזמנה לנהוג בשיח מקרב ולא בשיח דרשני המרחיק את הדורשים מהטוב שבהם ומהאהובים שלהם.
במילה לדרוש מסתתרת בהפוך המילה לשדר. ימימה מבקשת מאיתנו לשדר מסרים בתדרים נכונים, לא מתוך דרישה, לא ממקום שלילי, אלא להזמין את מי שנמצא מולנו בעל, ילדים, קולגות, חברים להיות שותפים, לקחת חלק, הכוונה ולעורר בהם תחושה של שותפות, של שייכות.
זו הזמנה לשדר בתדר הנכון. הזמנה לבקש בקשה כאופציה של בחירה, במילה לבקש ישנה המילה קשב.
הרצון הפנימי שלי- המהותי שיקשיבו לבקשה שלי שיהיו שותפים. ללא דרישה זה בהחלט עובד- תנסו.
מי שרוצה לטעום עוד מחוכמת ״חשיבה הכרתית״ מוזמנת להצטרף, ללימוד משנה חיים.
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
