עיתונאית מוכשרת, אמיצה ופורצת דרך המסקרת במסגרת תאגיד השידור הציבורי ככתבת המשטרה והפלילים. ככתבת חשפה את פרשת הרב יעקב דויטש שהורשע בתקיפת נערים ונידון למאסר, וחשיפת פרשת השוטרים הנוקמים וסיקרה בין היתר את אירועי אוקטובר 2000, האינתיפאדה השנייה, אסון הכרמל, רצח תאיר ראדה, ומשפטו של רומן זדורוב שהורשע ברציחתה. בשנת 2004 זכתה בפרס רשות השידור על שם אילן רועה.
שנים שאני עוקבת בהתפעלות ובסקרנות אחרי עשייתה פורצת הדרך של אורלי שמסקרת מגוב האריות באומץ, קור רוח את האירועים הכי הקשים במדינה, ממה היא קורצה? על הילדות בחדרה ומה חלמה להיות שתהיה גדולה? כיצד הגיעה לעולם התקשורת, ומה מהאירועים שסיקרה הטביע בה חותם, על צריכת חדשות בטיק טוק והאם היא חושבת לרוץ לפוליטיקה. וגם על הרצאתה המצליחה "מאחורי הכותרות של התקשורת והכתב הפלילי״.
אנחנו שתינו מאותו הכפר, שנים לא פגשתי אותה, עקבתי אחרי עשייתה ומאוד התגאיתי לראות את נסיקתה לקדמת הבמה של התקשורת הישראלית, באמת שלא הופתעתי.
היא נשארה אותה אורלי – חיצונית וגם פנימית, ערכית ורודפת צדק עם יושרה ורגישות חברתית גבוהה במיוחד. ברגע שכתבתי את השאלות לראיון נזכרתי בנוסטלגיה בחדרה של פעם; מהורה חדרה, לנערה טובה חדרה, תיכון חדרה.
נזכרתי בהוריה הנפלאים, באחותה המיוחדת והיפה – הם סיפור הישראלים היפים מחדרה של פעם. פעם היה פה טוב.
ילדה טובה חדרה
אורלי אלקלעי נולדה בחדרה ולמדה במגמת ספרות בתיכון חדרה. בילדותה כתבה בעיתון דבר לילדים ולאחר מכן הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את שירותה בצה"ל עשתה כמשקית ח"ן וכמשקית תנאי שירות.
מהנשים הראשונות בישראל ששידרו שידורי ספורט. בהמשך מונתה ככתבת הפלילים של רשת ב' באזור הצפון, סיקרה במקביל את התחום המוניציפלי ושימשה בנוסף ככתבת לענייני משטרה של רשות השידור. בחמש שנים האחרונות של הרשות התעסקה הרבה יותר בפרשיות ארציות כמו חקירות נתניהו, שרים, ראשי רשויות. ככתבת חשפה את פרשת הרב יעקב דויטש שהורשע בתקיפת נערים ונידון למאסר, וחשיפת פרשת השוטרים הנוקמים. ככתבת סיקרה בין היתר את אירועי אוקטובר 2000, האינתיפאדה השנייה, אסון הכרמל, רצח תאיר ראדה, ומשפטו של רומן זדורוב שהורשע ברציחתה.
בשנת 2017 החלה לשמש במסגרת תאגיד השידור הציבורי ככתבת פלילים באזור הצפון, בתחנת הרדיו כאן ב' ובערוץ הטלוויזיה כאן 11.
לאלקלעי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני מדיניות ציבורית ושלטון מקומי אוניברסיטה פתוחה. היא בזוגיות ומתגוררת בחדרה.
איך הכל התחיל? ספרי על הילדות בחדרה, על בית הגידול שלך, על משפחתך והילדה שהיית, ומה חלמת להיות כשתהיי גדולה?
נולדתי בחדרה להורי אדי ואטי אלקלעי (כן כן השם נשאר לאורך כל הדרך בגאווה גדולה). יש לי אחות בכורה צה"לית, ילדה שאהבה מאוד לקרוא ספרים, זו שתמיד דקלמה וקריינה בטקסים בבית הספר "אחד העם" ולאחר מכן בתיכון חדרה. ילדות נפלאה בחדרה של פעם עם תנועות הנוער כחניכה בצופים ולאחר מכן מדריכה בשבט "בני היער". החלום כילדה היה להיות סופרת… זה היה לי ברור שאכתוב תמיד, כבר כילדה ולאחר מכן כנערה כתבתי בעיתוני נוער.
כיצד הגעת לעיתונות?
לאחר השחרור מהצבא, כסטודנטית עבדתי כדיילת אוויר באל על ובאחת הטיסות פגשתי את הצוות המיתולוגי של ערוץ 1, מאיר איינשטיין ואבי רצון. שיחה קצרה על כדורגל וכדורסל גרמה לשניים להרים גבה על הידע שהפגנתי, כעבור חודשיים שוב נפגשנו בטיסה הם לשידור של מכבי תל אביב ואני כדיילת ואז הגיעה ההצעה להצטרף כשדרנית קווים. כשהחלה האינתיפאדה השנייה מהר מאוד מצאתי עצמי בלב וואדי ערה הבוערת… ומכאן זה היה ברור שזה המקום שלי: פלילים ומשטרה. ועזבתי את דסק הספורט לטובת דסק החדשות.
שתפי בעבודתך ככתבת פלילים, ועל סיפור מכונן שחווית במסגרת עבודתך.
כתבת פלילים מתעסקת בעיקר ברע וברוע שיש בעולמנו. אירוע מכונן עבורי הוא לראות את הצדק שנעשה כשנאשם/מת שפגעו בילדים נכנסים מאחורי סורג ובריח, בעיקר בשנים האחרונות בכל הקשור להתעללות בילדים בפעוטונים.
מקומן של נשים בתקשורת היום
לצערי גם כיום פחות ופחות נשים מתעסקות בפלילים "בשטח". עד היום אני מוצאת את עצמי מוקפת קולגות גברים החל מעיתונאים וכלה בצלמים. יש לנשים מקום הרבה יותר במעבר בהובלת שידורים אבל מהאולפן …
מדוע לא בחרת בדרך הפוליטית? האם תפתיעי בעניין בעתיד?
כמי שמסקרת את הפוליטיקה מהצד השני… בדרך כלל בפרשיות שחיתות. המקום אינו קוסם לי… למרות שאני יודעת שזה אחד מהצמתים להשפיע ולעשות דברים, אולי בהמשך. לא שלא היו הצעות הן מקומיות והן ארציות, בינתיים מסופקת במקום שבו אני נמצאת ומשפיעה לא פחות.
התנדבות וחיים עם משמעות? מה עושה לך את זה?
כמי שגדלה בבית של הורים שנתנו ותרמו, זה ברור מאליו, לילדים בסיכון, לעמותות וחילוץ בעלי חיים. אין דבר מספק יותר מלתת ולראות את החיוך בצד השני.
חדרתית. החיים בחדרה של פעם ושל היום.
חדרה עירי שינתה פניה, העיר הקטנה והאינטימית שכל אחד מכיר את השני, שדלתות השכנים היו פתוחות לרווחה, גדלה לממדי עיר גדולה, ויש מקומות בעיר שאני מרגישה בהם זרה… אבל זו הקידמה לטוב ולרע.
החלומות שטרם הגשמת ועל מה את מצטערת.
חלומות נועדו להגשים – ולטעמי אני דואגת להגשימם, לא מצטערת על שום דבר מלבד – לו היו הורי לצידי עוד כמה שנים…שניהם נפטרו בטרם עת.
ההרצאה שלך – "מאחורי הכותרות של התקשורת והכתב הפלילי״ מרתקת. שתפי היכן את מרצה ומה תוכנה?
מזה שנים אני מרצה על מאחורי הכותרות של עולם התקשורת והכתב הפלילי, בפני ארגונים שונים, מכללות ובאוניברסיטאות לסטודנטים. אני חושפת את הקהל על מאחורי הקלעים של העולם המדהים אותו אני חווה זה למעלה משני עשורים, ואין נפלא מזה לשמוע את שאלות הסטודנטים והתלמידים בעיקר על דרך העבודה, מקורות איסוף המידע וכלה בציבור הרחב שנדהם לשמוע את הפרטים שמאחורי הפרשיות הגדולות….
מה את הכי אוהבת לעשות בפנאי שלך?
שעות הפנאי… הן בדרך כלל רק כשהטלפון במצב סינון שיחות, משמע בחו"ל… לא שלא שידרתי מאזור פיגוע גם בניו יורק… אבל בדרך כלל זה ללכת לים עם ספר טוב להתנתק מכל הרעש.
מה האירוע שהטביע בך חותם?
כל אירוע מטביע חותם, כל אירוע נשאר בי, הוא לא מתנתק, אי אפשר לנתק אותו. אסון הכרמל חקוק בי שניה אחר שניה, עד היום אני נמנעת מלעלות בכביש בית אורן, רק פעם בשנה באזכרה הממלכתית. מלחמת לבנון השנייה טבועה בי כמו גם המשפחות שאיבדו את יקיריהם. עד היום אנחנו בקשר, הורים שנאלצתי להגיע לביתם לאחר נפילת בנם, וכלה בפרשת זדורוב שטרם הסתיימה (בעוד פחות מחודש הכרעת הדין) שאני מלווה מזה 15 שנים.
העיתונות של פעם או תהליך של טלאנטיזציה?
הקידמה אינה פוסחת על שום תחום בחיים כמו גם על העיתונות, הייתי רוצה שיישאר משהו לדור העיתונאים החדש מהעיתונות של פעם. באשר לטאלנטים שנמצאים בתוכניות כאלו ואחרות… זה רצון הציבור וכך כלי התקשורת מיישרים קו, רק למה לא דואגים ללמוד לדבר עברית תקינה…
עיתונאי טוב הוא?
עיתונאי טוב הוא עיתונאי שיודע לשאול את השאלות הנכונות ולהביא את הערך המוסף בכל ראיון וכתבה…
האם עיתונאי יכול להיות אמין מבלי להיות אובייקטיבי?
חד וחלק כן! האמינות היא הבאת האינפורמציה כפי שהיא, גם אם אינך מאמין בה ודעותיך שונות.
ידוע שאנשים היום נמנעים מלראות חדשות וצריכת חדשות בארצות הברית היא על ידי טיק טוק. דעתך על השינוי שקורה בעולם התקשורת העולמית?
כולנו הפכנו לצרכני אינסטנט כאן מיד ועכשיו, זה השינוי שחל בכולם, בני הנוער צורכים תקשורת ומדיה דרך מכשירי הסלולאר או ברשתות החברתיות וכך גם הדור המבוגר יותר. מעטים מאיתנו צורכים בזמן אמת אלא בהרצה כפולה על התוכנית בכדי לא להתעכב יותר מידי על פרסומות וכו'… וזה בדיוק מעיד על מה שקורה לנו בחיינו: הכל אינסטנט מיד ועכשיו, אין דחיית סיפוקים, האם זה טוב? אין לכך תשובה חד משמעית, מה שבטוח – את המציאות והקידמה קשה לשנות.
