דייט עם מיכל: מור אטיאס-לוחם MMA

מור היה תלמיד מצטיין שצפו לו גדולות ואמו חלמה שיהיה רופא אך התשוקה לספורט ה MMA, להיות לוחם, גברה. ב 2013 התגייס לצבא, כנער ״מורעל״, לאחר תקופה שהיה בקורס טיס התגלגל להיות מדריך לוחמה בטרור בבית ספר להדרכה של משמר הגבול, שם שירת גם בקבע עוד שנתיים, ועזב קריירה צבאית מבטיחה כדי להגשים חלום בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

מור כבר הספיק לזכות במקום הראשון במספר תחרויות ג’וג’יטסו שהתקיימו באירופה וארה״ב. מור עשוי מחומר של אלופים. למרות הקורונה, הוא לא עוצר וממשיך במרץ להתאמן ולשעוט ליעד נוסף בדרך לכבוש את החלום להיות לוחם הטוב בעולם, ״הדרך לשם עוד ארוכה אבל עם המעטפת שיש לי ועבודה קשה אני מאמין שהכל אפשרי״ .

מור אטיאס, בן 26, מפרדס חנה, מדריך ירי, מדריך אומנויות לחימה ולוחם MMA (Mixed Martial Arts) פעיל. ״כשאני בארץ אני מתאמן בסוקו ג׳ים בהרצליה תחת רועי פריינטה וכיום מתאמן בלאס וגאס במכון בשם, Syndicate MMA.״

לפני כשבועיים השתתפתי בתחרות ג’יוג’יטסו באריזונה באירגון NAGA – North American Grappling Association השתתפתי במקצה חליפה (Gi) וללא חליפה (Nogi). לאחר עשרה קרבות, זכיתי במקום 1 ו 2 במשקל שלי, ומשקל הפתוח זכיתי במקום ראשון עם וללא חליפה.
עקב הקורונה למעלה משנה לא היו קרבות או תחרויות ככה שהייתה הרגשה מיוחדת באוויר.

הייתי ילד די שמן וההורים שלי שלחו אותי לשחק כדורגל. אחי הגדול למד קרב מגע, נחשפתי לתחום דרכו ולאחר מסע שכנועים ארוך ההורים הסכימו שאלך לאימון ניסיון. מיד התאהבתי ונכנס בי הרעב ללמוד ולהתקדם כלוחם. הייתי ילד היפראקטיבי, עצבני, עם הפרעות קשב וריכוז ואמנויות הלחימה איזנו אותי. מעבר ליכולת להילחם והקניית ביטחון עצמי, אומנויות לחימה מעניקות סל כלים אדיר לחיים כגון: שליטה עצמית, רוגע, קואורדינציה, גמישות, יכולת להתמודד עם קשיים ואתגרים, דחיית סיפוקים ועבודת צוות, לדעת לוותר על האגו שלך, ללמוד להפסיד, להיות נחוש לפתח קשיחות ולהמשיך קדימה גם אחרי שמקבלים מכה. אלה ערכים שאי אפשר לקנות בכסף ואני באמת ממליץ לכל הורה לשלוח את הילד שלו ללמוד אומנויות לחימה.

הזיכרון העוצמתי הראשון היה בגיל 13 כשהשתתפתי באליפות ישראל בקראטה ב 2008. זו הייתה התחרות הראשונה שלי, הייתי כל-כך לחוץ שלא ישנתי כל הלילה. הכל צף לי: הציפיות שלי מעצמי, של הסביבה, המלאך והשטן בתוך הראש. אני זוכר שבערב שלפני הקרב הלכתי לים בשעת השקיעה, פשוט ישבתי על החול הקשבתי לגלים וניסיתי לרוקן את הראש ממחשבות. למחרת, היום הגדול הגיע. הקרב לקח בדיוק 12 שניות שבהן ניצחתי ב״נוקאאוט״. זאת הייתה לי התפרצות אושר אדירה. שם בפעם הראשונה, הבנתי שזה המקום שלי שבו אני מרגיש חי.

ה MMA הוא ספורט פופולרי מאוד בעולם, בארץ ענף ספורט זה החל להתפתח בשנים האחרונות אבל הוא עדיין בתחילת הדרך. מבחינתי ברגע שבחרתי להגיע לטופ אני חייב ללכת ללמוד מהמורים הכי טובים, עם הפרטנרים הכי איכותיים ולא פחות חשוב להקיף את עצמי באנשים עם חלומות דומים לשלי, כך ביחד נוכל להרים, לפקס, ולתמוך אחד בשני. זו הסיבה שהתפטרתי מהשירות במשטרה, נפרדתי מהחניכים שלי ובחרתי להגיע לארה״ב וספציפית ללאס וגאס שבחינתי זו ״עיר הבירה״ של ה MMA בעולם.

אחרי שעברתי במספר מכונים פה, בחרתי להתאמן במכון שנקרא ״Syndicate MMA". יש לי כאן מאמנים ופרטנרים ברמה הגבוהה ביותר, אווירה של "Team" שדוחפים אחד את השני שזה משהו שהוא לא מובן מאליו בתחום הזה שבו כל אחד לעצמו ויש המון אגו. יש איתי במכון עוד כמה לוחמים ישראלים ונהיינו ממש חבורה פה, אם זה נתן לוי, שהפך השנה לישראלי השלישי בהיסטוריה שהגיע ל UFC

(Ultimate Fighting Championship) , ועילאי ברזילאי, לוחם מוכשר מאוד וצעיר רק בן 19 שאין לי ספק שנשמע עליו הרבה בעתיד.

בנוסף לכך יש משהו בלהיות כאן רחוק מהכל בסוג של בועה, שנותן לי את היכולת להתרכז בעצמי ובמטרות שלי בלי גירויים חיצוניים. סדר היום שלנו הוא די קבוע. כל יום מתחיל באימון בוקר של הקבוצה המקצוענית, שכולל שני אימוני ספארינג (קרבות) בשבוע. במשך שאר היום עובדים על כח, כושר, עבודה ספציפית 1 על 1 עם המאמן, ג’יוג’יטסו, היאבקות, יוגה וכו.

קרב MMA מורכב מממדים רבים, לכן חשוב לעבוד על כל אחד מהממדים בנפרד ואחר כך ללמוד לחבר את הכל שזו משימה לא פשוטה וזה מה שהופך את הספורט הזה לכל כך מאתגר.

בהחלט מרגישים את השוני. תקופה ארוכה שמכונים היו סגורים וכמובן שלא התקיימו תחרויות, דבר שדרש מאיתנו כלוחמים לאלתר, ליצור מכון ביתי, למצוא פרטנרים שגרים קרוב, למידה מקוונת מסרטי הדרכה ולו״ז חלופי כדי למצוא דרך להתקדם ולהישאר מוכנים גם בתקופה הזאת. למזלי, הספקתי ״לברוח״ לווגאס לפני הסגר השלישי. כאן לעומת הארץ, המכונים פתוחים ואפשר לנהל שגרת אימונים של ספורטאי. גם כאן יש קושי רב למצוא תחרויות וקרבות מכיוון שיש מעט מאוד אירועים וגם אלה שמתקיימים הם תחת מגבלות רבות אבל לפחות אפשר לשמור על שגרת אימונים ולהמשיך להתפתח ולהיות מוכן ברגע שההזדמנויות יגיעו.

החלום שלי היה ונשאר להיות הלוחם הכי טוב שאני יכול ובכל הממדים: העמידה והקרקע, בזירה וברחוב, עם וללא נשק. כיום אני מתמקד בספורט ה MMA כי מבחינתי זה הדבר הקרוב ביותר שיש למציאות שבו אני באמת יכול להילחם בצורה חוקית, להפיק לקחים ולהשתפר. אני מנסה להגיע הכי רחוק שאוכל כמובן שאני מכוון להגיע ל UFC שנחשב לארגון הגדול בעולם ולא שוכח להנות הדרך. הדרך לשם עוד ארוכה אבל עם המעטפת שיש לי ועבודה קשה אני מאמין שהכל אפשרי.

פרדס חנה כרכור היא באמת מקום נפלא לגדול בו השילוב של העירוניות עם הירוק והקרבה לים. אני זוכר מהילדות שהיינו משחקים קלפים, מדרכות, גוגואים, כדורגל והישיבות בדשא בהפסקות של בית ספר. עם כל הטירוף של הקרבות הייתי ילד די חרשן, אהבתי מקצועות ראליים כמו פיזיקה, כימיה ומתמטיקה, הציונים שלי בבגרות היו ממש גבוהים שאמא שלי חשבה שיהיה לה ילד רופא, אבל יש הפתעות בחיים.

זו נקודה די רגישה. כמובן אף אמא לא הייתה רוצה שהבן שלה יבחר בספורט הזה. אבל זו האהבה שלי והם מקבלים את זה ותומכים. קשה להם לראות אותי נלחם אז אני תמיד מעדכן אותם אחרי הקרב או התחרות שהכל בסדר ומשתף חוויות.

בשלב הזה של הקריירה אני נשען על החסכונות ושגרת האימונים העמוסה שלא מאפשרת לשלב עבודה. לכן אני נאלץ מדי פעם לעצור את שגרת האימונים, לצאת מגבולות ארה״ב כדי לעבוד מספר חודשים ולחזור חזרה. יש שתי חברות ©mybodysport ו ©allinisrael שתמכו בי מבחינת תוספי תזונה אבל אשמח למצוא ספונסר שיוכל לאמץ אותי כלכלית כדי שאוכל להתרכז 100% בהגשמת החלום שלי.

הייתי נער ״מורעל״, רציתי להיות הכי קרבי שיש ואחרי מיונים רבים, יום סיירות, גיבוש שייטת ותקופה בקורס טייס התגלגלתי להיות מדריך לוחמה בטרור בביה״ס להדרכה של משמר הגבול והמשכתי לעוד שנתיים בקבע. במסגרת השירות זכיתי להדריך ולנהל קורסים מטירונים ועד ליחידות מובחרות.

השירות שלי בצבא מתחילתו ועד סופו היה כל-כך הפכפך וכלל המון עליות וירידות, מכשולים, והתמודדויות. צברתי כל-כך הרבה ידע מקצועי, חברים שאספתי בדרך ואולי הכי חשוב למדתי להכיר את עצמי. למרות החלום להגיע לטופ העולמי ב MMA שבסופו של דבר הביא אותי להתפטר מהשירות ולעשות "All in", לא הייתי משנה שום דבר. כל חוויה שעברתי תרמה ועיצבה אותי ויש לה חלק בלתי נפרד מהאדם שאני היום.

מעבר ללחימה יש בי אהבה עצומה להדרכה ובעיקר עבודה עם ילדים. אז אחרי קריירה כלוחם בחו״ל אני יכול לראות את עצמי איש משפחה, בעל אקדמיה לאומנויות לחימה בארץ, מפתח את הדור הבא שלנו. ואין לי ספק שכל הדרך שאני עובר פה לא משנה מה יהיה בעתיד, מכינה אותי גם לשלב הזה.

אני משתתף בתחרויות ג’יוג’יטסו בכל הזדמנות שיש כדי לשמור על המתח, כמו התחרות שהייתה לפני שבועיים באריזונה אבל המטרה העיקרית שלי כאן היא להשיג קרב MMA מקצועני ראשון בארה״ב. הופעה מרשימה כאן תאפשר לי להשיג חוזה בליגה מקומית ולהמשיך לטפס למטרה. בגלל הקורונה כרגע אין אירועים אבל אני סבלני ממשיך להתאמן ומחכה להזדמנות שלי. אין לי ספק שהיא תגיע בקרוב.

אני פעיל באינסטגרם ובדף הספורטאי שלי בפייסבוק. שם אני משתף בסרטונים ובתמונות משגרת האימונים שלי, תחרויות ועדכונים, עונה על שאלות של חבר׳ה צעירים שמתעניינים ורוצים לעבור דרך דומה.