היא נזכרת בילדה שהייתה וגדלה בפנימיות ובתי אומנה, ילדה שנשבעה לעצמה לשנות את העולם לעולם טוב יותר. מספרת על מסע חייה הגדוש עשייה ונתינה למען אוכלוסייה מוחלשת ואיך הפכה לאישה שהיא ״מוסד״ וכתובת מרכזית לנזקקים באיזור.
על תחושת השליחות והסיפוק בעבודתה כמנהלת סניף עמותת ״מאיר פנים״ הפועל באור עקיבא למען נזקקים ומחלק מידי יום מאות ארוחות חמות שאילנית והמתנדבים שלה מבשלים באהבה, חבילות מזון בחגים, מפעילים קייטנות ומועדוניות ומפיקים אירועים למשפחות נזקקות.
שאלתי את אילנית האם היא חושבת לרוץ לפוליטיקה המקומית ומה החלום הבא שלה.
דייט עם אישה מעוררת השראה שכולה ״מפעל״ של עשייה וחסד ושעל הדרך מנהלת עיר שלמה.
אילנית חפוטה בת 50 באוגוסט הקרוב, נשואה כבר 32 שנה לשמעון, אמא לשלושה ילדים וסבתא לשלושה נכדים מהממים, מתגוררת באור עקיבא.
אילנית מנהלת את סניף עמותת ״מאיר פנים״ באור עקיבא.
ספרי על עמותת ״מאיר פנים״ מתי הוקמה ולאיזה מטרה?
״מאיר פנים״ מפעל חיים הוקמה בשנת 2000 מתוך מטרה שלא להשאיר ילד ומשפחה רעבים במדינת ישראל. אנו מבשלים ומחלקים מידי יום ארוחות חמות מלאות אהבה ומידי יום שלישי ירקות ופירות ישר מהשדה. בערבי חגים אנו מחלקים אלפי חבילות מזון וכרטיסי מזון וארוחות חג מלאות.
מאז הקורונה עקב קריאות ובקשות מחוץ לאור עקיבא התפרסנו על איזורים נוספים לעזרה: על חדרה, קיסריה גבעת-אולגה, פרדס חנה, זכרון יעקב וג׳אסר א-זרקא. מידי יום בישלנו כ3400- מנות.
בקיץ אנו מפעילים קייטנה לילדים למשפחות שמתקשות לשלוח את ילדיהם לקייטנה רגילה. לאורך השנה מתקיימת מועדונית לילדים. כמו כן אנו עורכים אירועים כגון: חתונות, בר מצוות בריתות ושיפוצי בתים.
השותפים לעשיה שלנו: קרן אור קיסריה, משרד הרווחה וארגוני לקט ישראל ולתת.
את נחשבת ל"מוסד". מי את אילנית חפוטה?
הילדה שגדלה בפנימיות ובבתי אומנה ונשבעה לעצמה ולסביבתה כבר בגיל שבע לעשות הכל כדי לגרום לאחרים לא להגיע למצבה ולהקים רווחה משל עצמה.
אילנית קמה בבוקר ויודעת שהמקרים הקשים שהיא תפגוש לא פוגשים אותה סתם, יש לי ממש אובססיה לראות אנשים מחייכים ומרוצים, להכניס להם חיוך ואור לפנים.
אישה שבעשייה בלתי נגמרת לאוכלוסייה המוחלשת. ממש כך, אני כאן בשביל החלשים, לחזקים כבר דאגו מספיק אנשים.
מדוע את לא בפוליטיקה, את מתכננת לרוץ לפוליטיקה בעתיד?
פעם חלמתי להיות ראשת עיר, היום אני לא חושבת שאצליח לפעול מבניין העירייה יותר ממה שאני פועלת היום. אומרים עלי שאני מנהלת עיר שלימה מהעמותה, אני באמת חושבת שכל מה שאין בבניין העירייה יש אצלינו, מטיפול בחינוך ורווחה ועד עזרה בירוקרטית בכל צמתי החיים. אני וצוות המתנדבים שאיתי יודעים שכל פנייה שלא נענתה עומדת וממתינה עד שנטפל בה, יש לנו מחויבות לסיים טיפול ולא ננוח עד שנדע שהפונה מרוצה. אין לנו פקידים לגלגל אליהם המשך טיפול.
חוץ מהתנדבות מה עוד אוהבת לעשות,מה ממלא אותך ומטעין אותך?
אני אוהבת לקרוא ספרים. לבקר בפנימייה כפי שאני גדלתי ולומר לילדים ״תדעו שאני הייתי בדיוק כמוכם, חשבתי שזה לא ייגמר לעולם. תראו אותי היום ותדעו שכל אחד ואחת מכם הוא אוצר בלתי נדלה לעשיה, רק תרצו תחלמו גבוה ואל תעשו שטויות שתתחרטו עליהם״.
את מפעל של אישה ומתנדבים סביבה. ספרי על המתנדבים שלך?
הם ואני אחד הם, דיברת על אילנית זה כאילו דיברת עם המתנדבים שלי. המתנדבים הם המלאכים שגורמים לי ולהם לעשות את כל הטוב שאנו מצליחים לעשות, אני אומרת בכל סרטון שלי, עשו טוב קבלו טוב, אני מאמינה בזה בכל ליבי, התנדבות זה לא רק לתת לאחר, זה לתת לעצמך. אני עושה למען עצמי והבונוס זה שהיתר נהנים מהעשייה שלי.
איפה נראה אותך בעוד עשר שנים?
בעוד עשר שנים תראו אותי עדיין מנהלת את העמותה, מחבקת נכדים של מתנדבים ומספרת להם איזה סבא וסבתא יש להם ומשלבת אותם במערך ההתנדבות להמשיך את מסורת ההתנדבות הלאה.
אור עקיבא היום
אור עקיבא עיר שנמצאת בסחרור בימים אלו וחייבים חייבים לזכור שיש אנשים ומשפחות שעל הדרך לא בנויים לטלטלה הזאת ודרוש טיפול מיידי בכל מה שקשור לרווחה, אסור לתת לפוליטיקה להשפיע על אותן משפחות.
לצערי במדינה שלנו מזמן אין רווחה אלא ״מחלקה לשירותים חברתיים״. אין להם תקציבים עבור משפחות נזקקות ורוב הכספים שיש במשרד הולכים עבור פרויקטים של למידה ושכחו את תקציב הליבה.
לסיום משהו נוסף שתרצי לומר?
אני יודעת שלפעמים אתם באים ואני לא יושבת אתכם לכוס קפה כפי שמגיע לכם, אל תכעסו עלי, אני קרועה וגם את הראיון הזה אני עושה תוך כדי בישול וסגירת חמגשיות וריצות.
כול אחד נולד עם נשיקה שלו, את הנשיקה אני לוקחת וככה מגדילה את מאגר המתנדבים. אחד מבשל, אחד מנגן ואחד רוקד וכולנו פה בעמותה משפחה אחת גדולה.
משהו שלא יודעים עלייך?
אני בשר ודם בדיוק כמוכם שלא וויתרה ושבכול פנייה רואה את עצמה, אמא, אבא, אחותה, אחיה
ועושה את הטוב ביותר שיכולה למען האחר. אני וועדת הביקורת של עצמי. בסוף כל יום יש את המחר שבו דלתי תהיה תמיד פתוחה לאוכלוסיה שתמשיך לקבל חיבוק, הקשבה ואהבה.
