מרגע שהקלדתי את הכותרת הזאת, אני מביט בה שוב-ושוב ולא מצליח לעכל את משמעותה, שהרי כלל לא נתפס הדבר שדווקא האיש המיוחד הזה הלך כך פתאום לבית-עולמו והותיר מאחוריו מודעות-אבל שחורות שלא מצליחות לעטוף את מאות הילדים ובני-הנוער שגידל ואהב ששון בן-משה, מי שהנציח את הביטוי 'האדם לפני השחקן'.