במסגרת עבודתי המקצועית בביקורת הבניה, מתן חוות דעת מקצועיות ובדיקת מבנים שניזוקו עקב ליקויי ביסוס או כשלי גימור, אני מבקר בכל רחבי מדינת ישראל, והקילומטראג' של המכונית שלי נושק לזה של נהגי מוניות.
לפיכך יש לי ראייה בלתי אמצעית ועמדה בלתי משוחדת בנושא צפיפות האוכלוסין ושטחים שלא מנוצלים לשום מטרה שהיא, מאז קום המדינה, והם רבים.
קרקעות הנגב והגליל טרם נוצלו בחלק הארי, ויש כמיהה והזמנה של הטבע לפתח חקלאות באדמות המתאימות לכך, ולהקים יישובים באדמות שלא מתאימות לשימוש חקלאי.
מצד שני, חיילים משוחררים, כולל משרתי שירות לאומי, הם ציבור המשווע לבתים ולתעסוקה, וכל מה שצריך זה לקשר בין השניים.
תרומה לריסון עליית מחירי הדיור, והתשוקה לבית
הציבור שומע במרקע וקורא בעיתונות על עליית מחירי הדירות.
מרכיב הקרקע במחיר הדירה הוא משמעותי ועל כן התכנית המוצעת אמורה להוזיל את מחירי הדירות ולאפשר לרבים לממש ביתר קלות את רכישת הבית, עבור חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי. הבית הוא מושא מאווייו של האדם, ראה דבריו של דויד המלך שהביע את תשוקתו לבית בפסוק הבא:
"גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָה צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי." [תהלים, פרק פ"ד פסוק ד].
והראב"ע [רבי אברהם בן עזרא] מפרש:
"אמר רבי משה כי העוף שתולדתו לברוח מיישוב בני אדם יחוג למקום הכבוד מקום הקורבנות הקרובים לפניו דרך משל והם עושים כן אולי היו קרובים אל מזבחך שידעו מקום המזבח על כן שתה שם אפרוחיה, ורבי יהודה בן בלעם לעג לר' משה, כי מה יש בעופות, רק הפירוש כי נכספה נפשי לחצרות ה' ואל מזבחותיך ואני מתנודד ולא אמצא מה שאחפוץ, והנה הציפור מצאה בית וקן, ואני אינני מוצא".
הראב"ע מצר על כך שהוא לא מוצא בית, ואפילו הציפור – מצאה.
הראב"ע מכוון לגורלו האישי, שהרי הרבה לנדוד בחייו, כמו גם לגורלו של עם ישראל בגלות. הבית הוא אנטיתזה לנדודים, אליו שאף ר' אברהם בן עזרא בחייו, והתשוקה לבית באה לידי ביטוי ציורי על ידי דויד המלך בתהלים.
תרומה לאכיפת חוקי הבניה בנגב ובגליל
פריסת השכונות החדשות ברחבי הנגב והגליל על פי תכנית מתאר ארצית, תבלום את הבניה הפרועה שמתרחשת בעשרות השנים האחרונות בנגב ובגליל – עתה בחסות ממשלת 5 המנדטים, אשר כיום הזה מאשררים יישובים בלתי חוקיים. במקום להיכנע להתיישבות פרועה בלתי חוקית ובלתי מתוכננת, מוצע לתכנן במחשבה תחילה את כיווני ההתפתחות של ההתיישבות בנגב ובגליל, דבר שגם יכניס יותר ממון לקופה הציבורית, מפני שלא יתעורר צורך ולא יהיה לחץ להפסיד את הקרקעות משיקולים זרים.
הבניה הפרועה היא הפרת החוק, ואילו באמצעות הפשרת קרקעות על פי תכניות מתאר, תתהווה אכיפה של חוקי הבניה.
תרומה כלכלית ודמוגרפית
במישור הדמוגרפי, יוסר הסיכון של אובדן המשילות בנגב ובגליל, ותהיה בכך תרומה גדולה ליציבות. יש להניח כי תכנית ארצית של הפשרת קרקעות לחיילים משוחררים, תקדים את יציאתם של הצעירים לעבודה יוצרת, ובכך תושג תרומה לכלכלת המדינה. זוג צעיר שמשתעבד לדירה באמצעות משכנתאות חונקות וחובות אחרים – תורם פחות לחוסן הכלכלי, מזוג שנהנה מהפשרת קרקע בבנייה בלתי רוויה, גר באיכות חיים גבוהה, ומשוחרר מחנק כלכלי בשנותיו הטובות ביותר.
התכנית אמורה להניע את הכלכלה ולהוות מענה דמוגרפי למי שחושש מעתיד הנגב והגליל.
תפוקות ללא הפסדים
התכנית ראויה ומתבקשת מכל בחינה שהיא, ומי שרואה בה הפסד או נזק – שיקום!
ר' משה הוא ר' משה הכהן בן ג'יקטילה, הידוע בכינויו "הנקדן", פרשן תנ"ך, חי בספרד 1020-1080. היה ידוע כבר-פלוגתא עם ר' יהודה בן בלעם. ר' יהודה בן בלעם – פרשן תנ"ך חי בספרד 1000-1070.
הראב"ע – פרשן תנ"ך 1089-1164.