איזה שנה זאת היתה… קווינו שהכל ייגמר, בסתיו, בחורף, באביב, אולי בקיץ? שהרי וירוסים משגשגים בחורף… לא?
כל מערכת הוודאות שלנו, שטרחנו עליה כל החיים, נשמטה לנו מתחת לרגליים כמו שטיח סורר.
בנוסף, ממעל עננה של פחדים והפחדות ווירוס שמחולל מחלה לא נעימה בכלל ומשתכלל ומתווריינט (מלשון ווריאנטים) חדשות לבקרים. סגרים ומרחוק וזומים וילדים שמתחרפנים וריחוק חברתי ובעלי עסקים שפרנסתם נדחקת. אין משהו ששנוא על מוח האדם כמו אי וודאות.
חוקר מוח מאוניברסיטת באר שבע – ד״ר תומר בקלש, שזאת התמחותו, טוען שאי הוודאות שבו נמצאת האנושות – עולה על זאת שהיתה בתקופת מלחמת העולם השניה ואז, בואו… היתה חתיכת אי וודאות…
אני זוכרת עוד מימי לימודי הפסיכולוגיה שלי, שאי וודאות – גרועה מוודאת גרועה. בניסוי חילקו קבוצת נסיינים לשניים. למחצית הנבדקים הודיעו שבמהלך הניסוי יקבלו מכת חשמל כחלק מרוטינת הניסוי ואילו החצי השני התבשר שייתכן שבמהלך הניסוי יקבלו מכת חשמל.
נחשו מי מהקבוצות היתה יותר במצוקה, נכון. ניחשתם נכונה. קבוצת אי הוודאות. תוצאה מפתיעה אבל בהחלט מייצגת עד כמה בני אדם נרתעים מאי וודאות.
בתקופה האחרונה שיחקו במוח שלנו פינג פונג עברנו סגר הרמטי ופחדים איומים וסבים וסבתות בודדים. ואז פותחים וסוגרים, כמו אקורדיון בלי תוים, ואז חיסונים: להתחסן? לא להתחסן? לכל אופציה יש את ה prones &cones שלה. ואז חיסון שני, ושלישי והשיסוי בין שתי הקבוצות מרקיע ופתאום מחוסנים נדבקים ומדבקים כמו גם הבלתי מחוסנים ותו ירוק וסגול ושמח ועצוב ומה לא… וברקע תקשורת על אקסטה וכאלה שנופלים לצד הדרך כי לא עומדים בפרץ. באמת שמיטה של כל מה שהכרנו וידענו.
מסתבר שהמוח במצבי אי וודאות, על פי החוקר בקלש, מתנהג כמו שחקן טניס לפני שהוא מקבל כדור מהמתחרה. הוא לא יודע מה העוצמה תהיה או להיכן הכדור יגיע הוא במצב היכון מתמיד.
מצד שני, מרכזים שונים במוח מגיבים משמעותית למצב הלא ברור כולל חרדה, דאגה, לפעמים תגובת
לחימה, בריחה והכי גרוע: קיפאון.
בתוך כל היופי הזה, אנחנו אמורים לתפקד ולתת מענים שונים, רצוי שפויים, לדמויות משמעותיות בחיינו.
אז קודם כל ולפני הכל, נחוצה עבודה רוחנית וריגשית שמהותה ההכרה שמה שהיה כנראה שוב לא יהיה. לא חייב שיהיה פחות טוב, אבל בוודאות – יהיה שונה.
ההיאחזות של האדם במוכר (דבר שכולנו נגועים בו)
בהקשר הזה, הוא דווקא לרועץ. ובתוך כל הכאוס שמלווה אותנו זה זמן,
אני ממליצה, על מנת להצליח להתמודד עם המציאות המרצדת, דווקא כן לייצר איים של וודאות ויציבות.
למשל – אם התלבטתם, אז כן להכין לערב החג איזשהו מאכל אולי טיפה מורכב, אבל שמזכיר סבתא אהובה או נוסטלגיה חמימה.
עבודה בגינה (או מול אדניות), תמיד מייצבת. שתילת שתילים ומעקב אחריהם הינה תעסוקה מספקת בכל כך הרבה רמות.
דגן, חקלאי בעברו ובנשימתו, עושה סיבוב בגינה הקטנה שלנו מדי בוקר ומביא, מאושר, חופנים של עגבניות שרי שאנחנו מתנפלים עליהם, הזריזים זוכים…
ללוש בצק – אחד המרגיעים. פעילות משפחתית אפילו. ניתן לחלק את הבצק לפי מספר בני המשפחה ושכל אחד יכין חלה לפי טעמו, לעצמו או לבן משפחה אחר (הגרלה) עם כל מיני קישוטים כמו גרעיני פשתן, חמניה או דלעת.
ללכת יחפים על דשא או חול (לוודא לפני שאכן בטוח ללכת באיזור יחפים כמובן..) מאד מחבר ומקרקע. מוצאת את עצמי יוצרת קשר עם חברות מהעבר. בנתיים אף אחת לא התבאסה מזה.
הרבה מטופלים אותם אני פוגשת(וגם אני עצמי) מבלים זמן ארוך בדאגה. Braking news: זה לא עוזר. אז כדאי לתחום זמן דאגה. שעה ביום תדאגו – עד שיצא עשן ויתר שעות העירות (בלילה כבר לא בשליטתנו..) worry free, שווה לנסות. בקטגוריה הזאת הייתי מכניסה גם הגבלה של חשיפה לאמצעי התקשורת לדורותיהם. רווח נקי של נקודות ביתר לחץ הדם!
תזונה: שורשים כגון בטטה, תפוח אדמה, בצל, גזר, דלועים למיניהם. ציר מרק!!! המייצב האולטימטיבי, חלבונים איכותיים כגון ביצים, עוף, בקר הרבה פירות וירקות, סרדינים על אידרתם, צימוקים, בננות, גרעיני דלעת.
ועוד שני דברים חשובים ממש בעיני: לנסות בכל הכוח לברוח ממה שהכי בא לנו לעשות: לשקוע.
אם יש גזלנית אנרגיה, מוטיבציה ושמחה – קבלו את – השקיעה… לייצר פעולות גם אם הן בלתי נחוצות ממש, שיקימו אותנו.
לקחת כלב לטיול מספר 7 היום, להתנדב להסיע, להחזיר, כל מה שירחיק מהכורסה האדומה…ואולי הכי חשוב.
נכון שיש סיפורי הצלחה מטורפים מתקופת הקורונה? פתאום אנשים עשו שינוי של 180 מעלות, שינו קריירה, הלכו אחרי ליבם בכל מיני מישורים, פתאום פרצו? הם לקחו את חוסר הוודאות לצד הנהדר המרגש וההזדמנותי שבו.
עצרו, בחנו את הקלפים החדשים, ערבבו, הזיזו, השלימו סריה ובקעו מחדש. איזה כיף שיש גם את זה!
ולכולכם אני מאחלת מעומק ליבי, שתהיה שנה טובה, מיטיבה, עם מינון הגיוני של וודאות ואי וודאות ככה שנהיה עירניים וב alert אבל לא אטרף מטורלל בבקשה… בריאות ושמחה ומשפחה וחברים.
מתכון וודאי – מאפינס בטטה ובננה/לימור גילת
ניתן לאכול כארוחה קלה או אפילו לשלוח עם הילדים לגן או לבית הספר
משתתפים:
בטטה בינונית, מקולפת, מבושלת, מסוננת ומעוכה, 2 בננות בשלות ומעוכות, 2 ביצים, 2 כפות שקדיה, 2 כפות סוכר קנים, מעט מלח, 2 כפות קמח כוסמין, חופן גרעיני דלעת רצוי טחונים, חופן אגוזי מלך רצוי טחונים. (אופציה: קוביות קטנות של תפוח עץ, חופן צימוקים)
אופן ההכנה:
מערבבים הכל היטב, אני אוהבת לשים מנג׳טים מניר בריא כזה (יש להשיג בניצת הדובדבן), בתוך תבנית שקעים, לשמן מעט ואז שופכים לכל שקע 2/3 מגובהו, אופים בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות למשך כחצי שעה או עד שקיסם יוצא יבש