רגע לפני שילדינו יוצאים לחופשת הקיץ וחלקם יחפשו את עצמם, שמעתי הרצאה מרגשת של ד"ר מיכאל אבולעפיה, פסיכיאטר ילדים ונוער. בהרצאה היו שלוש עצות שמאוד התחברתי אליהן.
ד״ר אבולעפיה מבקש שנבין שהדור הזה הוא דור שצריך לראות כל אחד, לספור כל אחד. אנחנו בעידן המסכים וצריך לתת את הדעת – אסור לוותר על קשר פנים אל פנים: להסתכל בעיניים של הילד ושל בן הזוג, לרכון ולהתכופף אליהם שיהיה תיאום במבט ובאמת להתבונן בו.
כל אחד רוצה להרגיש שרואים אותו, שיש לו מקום, נוכחות וחשיבות.
כל אחד רוצה להרגיש שייך ואהוב.
לעניות דעתי בכל דור ודור כל אחד מהילדים והאנשים רצה להרגיש שרואים אותו, שהוא חלק מהמשפחה, מהקבוצה, מהעם.
עוד הוסיף ד"ר אבולעפיה: שחשוב לחנך בנעימות ולא בכפייה, מכיוון שכפייה מובילה לכפירה. הכוונה לא בכוח אלא ברגש כשיש כפייה יש התנגדות.
מי לא רוצה שהדברים יהיו נעימים, כיפיים? שהמסר יועבר ברוך ובנועם, שהלב יהיה פתוח לקבל עצה טובה, ושתהיה צמיחה.
אחרת התחושה של הילד, או כל אחד אחר העומד מולי, שרוצים לתקן אותו.
מכאן נשאלת השאלה: ״מה אני לא טוב?״
״ומי הוא /היא שיחליט עלי?"
או "אף אחד לא יחליט עלי!״
המטרה היא שיח מכבד ומקרב לא יציאה לקרב.
אני זוכרת שכשהייתי קטנה אמא שלי בחוכמתה הסבירה לי: אם אלך בדרך הזו אגיע ל- x ואם אלך בדרך השנייה אגיע ל-y והדגישה עכשיו ילדתי, תבחרי מה שמתאים לך.
אני זוכרת את חדוות הבחירה שלי, אני בחרתי ללא שום כפייה והיום ממרחק הזמן אני מבינה שבחרתי בדרך שאמא שלי האמינה בה. אבל ברמת החוויה שלי אני בחרתי.
זו תחושה כל כך מעצימה שאימצתי בכל נתיבי חיי כבת זוג , כאמא כמחנכת וכמנחה.
המלצה נוספת של ד״ר אבולעפיה: שבבית יהיה ריח של אוכל טעים על הגז, זו יכולה להיות פסטה, שקשוקה, כל מה שההורה בוחר.
שהילדים ישמעו את ההורים נהנים מלימוד של שיעור טוב ברקע, הרצאה, סרט, שהדיבור יהיה רך ומזמין שיח.
ד”ר אבולעפיה מזהיר: ״ילדים מחפשים עונג. אם הם לא יקבלו אותו בבית, בדברים טובים, הם יחפשו אותו במקומות המסכנים אותם ואת נפשם.״ עוד הוסיף שצריך לשים לב לגוף. אנחנו מדברים על ערכים ומתעלמים מכך שבסוף הגוף הוא הכלי שבו צריך לקיים את הערכים.
חשוב וצריך לישון טוב, להתעמל טוב, לנשום עמוק, לדעת להרפות. לדאוג שהשמחה תבוא לידי ביטוי גם בגוף האדם.
"אֲנִי רוֹאֶה יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים קְפוּצִים, מְתוּחִים, דַּי כְּבָר לַלַּחַץ הַזֶּה. קְחוּ נְשִׁימָה". (ד"ר אבולעפיה) רגע לפני שהילדים יוצאים לחופשה, תנסו לצייד את עצמכם ואותם בתכנים מתאימים, בעשייה מבורכת הטומנת בחובה קשר עין, קשב נקי, ריח של אוכל ותנועה.
חבקו את הילדים, תקשיבו להם, שתפו מה אתם עשיתם בקיץ רק במידה ואתם מודל חיובי, אל תתפארו במעשים מסכני חיים.
פעם שמעתי הורים שמתפארים ששתו לשוכרה והובהלו לבית חולים סיפרו והתגלגלו מצחוק.
למען האמת זה לא מצחיק.
ילדים אוהבים לעשות מעשים יותר מסוכנים מהוריהם, יותר מאתגרים ויותר מתוחכמים, זה משהו פסיכולוגי – אני יותר מההורים שלי..
ובנוסף: ההורה שלי העז אני גם רוצה.. ושלא במתכוון בדרייב לעשות מסוכן יותר.
״תִּסְתַּכְּלוּ בְּעֵינַיִים שֶׁל הַיְּלָדִים״
ילדים משועממים יכולים בטעות להגיע למחוזות לא נעימים.
בהצלחה!
ריקי לוי (.M.A בחינוך)
