אנג׳לה אברהם

אנג׳לה אברהם בת 48, אחות טיפול נמרץ בבית חולים הילל יפה חדרה מעל 25 שנה, עובדת כעת ביחידה להתאוששות -חדר ניתוח.
מתגוררת בישוב חיננית (צפון השומרון). אנג׳לה בת להורים עולים מבריה״מ לשעבר, איזור קווקז (1978).
הוריה הם ממייסדי הישוב הקהילתי חיננית שבמהותו נוסד עבור עולי יהודי קווקז. כיום הישוב מעורב והיא מתגוררת בו כ״בת ממשיכה״ יחד עם שלושת ילדיה: סתיו בן 21 ליאל בת 16 נדב בן 15.

מתי גילית את הצד בך, הזיקה והאהבה לאופנה ולאמנות?

הגילוי והחיבור שלי לעיצוב לאופנה ולסטיילינג בכלל החל דווקא מהיותי עולה חדשה, מהיותי שונה, מהיותי מיעוט וכחלק בילתי נפרד מהזיקה והרצון הרב להיות שייך ולהפוך ישראלי לכל דבר!
עוד זכור לי מאמי איך הייתה מתארגנת משקיעה ומלבישה אותנו בהתרגשות רבה בחגי ישראל ואירועים משמעותיים על פי קוד לבוש ישראלי מותאם.
חייבת לציין שעצם העובדה שעזבנו את ארץ מולדתנו ועלינו ארצה מתוך אידיאולוגיה שכל היהודים בעולם מקומם בישראל והזיקה להצליח בכך הובילה אותנו להזניח את השורשים (במובן ההשתלבות שאז נראתה בעיני כנכונה) ולטפח ענפים חדשים.
האהבה שלי לאומנות היא בתחום הריקוד מגיל צעיר מאוד נמשכתי למוסיקה והייתי מניעה את גופי לקצב וצלילים עוד לפני שלמדתי לצעוד (כך מספרים המבוגרים שבמשפחה). אני זוכרת את הפסנתר שעלה איתנו ארצה מרוסיה.
אז אם היית שואלת אותי אילו הייתי יכולה לבחור מה היית בחיים… הייתי בוחרת להיות קודם בלרינה אחר כך אחות! אך אין זה ממקום שאינני אוהבת את עבודתי אני רואה בה כעבודת קודש ועושה זו באהבה אך זו דמות נוספת שנמצאת בי.
אך השינוי העוצמתי יותר והתהליך הגילוי המשמעותי שעברתי ושבא לידי ביטוי חל דווקא בשנים האחרונות כאילו עד כה חיי היו סוג של ״פרווה״.
הלידות, הגירושין, ההתמודדות עם הלבד, ההתחלות החדשות, הכישלונות ההצלחות, הפרויקטים גדולים של החיים כגון להתפרנס לבד, לגדל 3 ילדים כמעט לבד, לבנות את בית חלומותיי ועוד.

מעצם היותי טיפוס בעל אופי דינמי התחלתי ליישם זאת גם בסגנון הלבוש והלייף סטייל. להתלבש אחרת, לא הכל שחור ולבן והרי העולם מלא בצבעים יפים.
למדתי הום סטיילינג במיוחד כדי לעצב את ביתי.

החלטתי שאני רוצה להתחבר לבלרינה שבי ולקחתי קורסים קצרים בריקוד, ניסיתי סלסה, באצ׳טה ואפילו ריקודי בטן, עד שמצאתי את מה שהכי התחברתי, במקרה לפני כשנה גילו לי את החוג לריקודים קווקזים. והסולנית מאוד התרשמה ממני וצירפה אותי ללהקה שלה ״ברכת״ ואף תוך חודש עליתי על במה בהיכל התרבות בנתניה ורקדתי לצד בנות שרוקדות מגיל 4, ועברתי את זה בהצלחה גדולה ומתכוננת לעוד מופעים.
חברי וקרובי ואף משפחתי הופתעו ושאלו אותי איך עשית זאת? עניתי להם בפשטות ללא כל היסוס ״נכנסתי לדמות״!
אך הדמות הזו קיימת בי כל הזמן ויש בי עוד הרבה דמויות אחרות במידה כזו או אחרת ואני עדיין ממשיכה במסע של גילוי עצמי.

הטיפים שלך לפאשניסטה מתחילה

ראשית תתחברי לעצמך, מי את? מה הצרכים שלך? מה הסגנון? תטפלי בעצמך: בגוף שלך, שיער, הפנים. את יכולה להתחיל בהדרגה, להתחיל בשינוי בפרטים הקטנים קודם ואז לפרטים הגדולים. תבליטי את הדברים היפים שבך ואת ראויה לכך!
סדרי את המחשבות ואת הרגשות שלך …
ובאופן הכי פרקטי פשוט עברי לארון הבגדים שלך תנסי למצוא את ״הדמויות״ שבך בעיקר הדומיננטיות שבניהן. האם הארון נותן להן מענה? תמייני, תשני, תפני ותסדרי את תכולת הארון, האקססוריז לפי הלוז שבו את מתנהלת, לפי עונה, לפי מידה, ורלוונטיות. דאגי, איך הכי נוח לך לבוא לידי ביטוי, השתמשי בכל החושים שלך והכי חשוב הישמעי לקול הפנימי שלך האותנטיות והייחודיות זה כלי מנצח!

מהו משפט הכוח שלך בחיים ומדוע?

״שום דבר אינו מגיע מבחוץ. הכל מגיע מבפנים.״
כל נושא, כל בחירה, כל מחשבה, כל החלטה וכל רגש הם שלנו אנחנו היוצרים והאחראים לחיינו, גם כיצד אנו מגיבים לכל מה שקורה לנו זה שלנו… בכל רגע יש לנו הזדמנות לשנות תלויי בנו.

תובנה או ברכה לקוראי המדור

אני מאחלת לכל הקוראות המדור להתמסר למה שאתן רוצות. עשו זאת באהבה ובשלמות תוך כדי התאמה והתמצאות בזמן ובמקום! בא לך להיות צבעונית היי כך, בא לך להיות רומנטית היי כך!
יש קשר חזק בין שילוב העולם הפנים ובין העולם הגלוי לעינכן.
וזיכרו, זה שאנו כאן זו זכות!