העתיד כבר כאן – קבלת החלטות אנושיות בעולם מטורף

האתגר בכל תהליכי קבלת ההחלטות בכל תחומי חיינו הוא אופטימיזציה של מערכות שיקולים רב ממדיות כאלו שדורשות לכייל את הסקאלות של נתונים רבים, גורמים ומשתנים לפני שאפשר יהיה לחשב את נקודת האיזון הנכונה לקבלת ההחלטה הטובה ביותר (בשגרה או בחרום) בזמן הקצר ביותר.

בעבר הפסיכולוגיה האמינה בדפוס האדם הכלכלי (הומו אקונומיקוס) על פי מודל זה בני האדם משקללים את כל המידע העומד לרשותם, שוקלים באופן הגיוני ומושכל ומגיעים להחלטה אופטימלית.

בכלכלה ובתורת המשחקים מניחים פעמים רבות כי מקבלי ההחלטות נשענים על רציונאליות מלאה כל מי שקשור לתהליך תמיד יפעל על מנת למקסם את תועלתו, כלומר כל צד לוקח בחשבון את כל הפעולות האפשריות ביחס לנתונים ולתמונת המצב ובוחר ברצף הפעולות שיניבו את התוצאה הטובה ביותר עבורו.

לשם המחשה נניח שאנחנו רוצים לרכוש מכונית חדשה וברצוננו לבחור באופן ניטרלי ורציונלי לחלוטין ללא דעות קדומות והשפעה של אנשים לא אובייקטיבים. אזי נדרש למצוא איזון מניח את הדעת בין מספר רב של פרמטרים ושיקולים:

• שנת יצור מול סוג הרכב.

• גודל המכונית מול עוצמת המנוע, כמות הנוסעים ונוחות הנסיעה.

• עלות המכונית מול הוצאות האחזקה השוטפת והבלאי.

• בטיחות אל מול מחיר הרכב.

• עלות המכונית מול הפיחות הצפוי והביקוש בעת מכירתה ועוד.

 קשה מאוד למקסם ולנתב תועלות אובייקטיביות להחלטות רציונליות ולכן מודלים המבוססים על בסיסי נתונים כאלה יניבו ככל הנראה לעיתים מציאות מוטעית.

לאור הקושי האנושי בכל המודלים לקבלת החלטות מושכלות ומהר החלו לצוף פיתוחים טכנולוגיים המשלבים בינה מלאכותית. לדוגמא חברת IBM בחיפה מפתחת מערכת אנלטית שתומכת בתהליך קבלת החלטות רציונליות גם כאשר מרחב השיקולים הוא רב מימדי, התוכנה מחליפה את הידע הניסיון ההתלבטות והאינטלינציה האנושית של האנליסט המקצועי.

היישום של – IBM מאפשר לבנות מודל רב מימדי של מרחב ההחלטות ולמפות אליו את כל החלופות לבחירה.

 המשתמש בתוכנה של IBM רואה לפניו מידע מעובד, מפות המייצגות יחסים אמתיים בממדים שרלוונטיים לקבלת ההחלטות.

המערכת נקראת WATSON על שמו של המנכ"ל הראשון של חברת – IBM (תומאס ווטסון).

כבר בשנת – 2011 המערכת התחרתה בשעשועון "מלך הטריוויה" (ג’פרדי האמריקאי) והצליחה לנצח מתחרים אנושיים שהיו אלופים במשחק.

למערכת יש יישומים ייחודיים רבים בעיקר בתחומי הרפואה וגם בתחומי טכנולוגיה נוספים:

• התאמה תרופות לחולים.

• פענוח בדיקות.

• ניתוח יעילות תרופות ותופעות לוואי.

• סיוע בקבלת החלטות הנוגעות לבריאות הציבור.

• איתור איומים ואבטחת מידע.

• פיתוח מודלים – IOT -האינטרנט של הדברים.

• הערכות ליישומי חינוך מותאם.

• ניתוח קמפיינים שיווקיים והעדפות צרכנים.

• סיוע בניהול תהליכי קבלת החלטות בשגרה ובחרום.

בשנים האחרונות IBM החלה להסתמך יותר ויותר על ווטסון מאחר שהיא מודעת לכך שעתידה טמון ביכולתה להעניק שירותי מחשוב מתקדמים עבור ארגונים המבוססים על ענן ובינה מלאכותית.

IBM וחברות רבות נוספות מפתחות מערכות מתקדמות מאוד משובצות בינה מלאכותית המשמשות ככלי עזר מקצועי רפואי לשיפור תהליך קבלת ההחלטות לפני טיפולים רפואיים. המערכות מבוססות על ההנחיות הרפואיות העדכניות ביותר על מחקרים אחרונים בכל תחום ותחום אשר נבנים בעזרת מומחים רפואיים מובילים במגוון התמחויות.

השימוש בכלים שהמערכת מציעה מאפשרים הן למטפל והן למטופל לקבל החלטה מושכלת האם לבצע טיפול נתון אם לאו, תוך כדי הבנה מלאה ומקיפה של כלל הסיכונים הכרוכים בטיפול מחד ושל החלופות הטיפוליות השמרניות מאידך. המערכת הזאת משמשת ככלי עזר רב ערך לרופאים בדומה לספר הנחיות חכם ומקיף, אולם בוודאי ששיקול הדעת הסופי בסופו של התהליך נותר בידי הגורם האנושי המטפל.

ולכן לעולם נדרש לחזק את יכולת קבלת ההחלטות האנושיות.

בכל אופן צריך לאזן את ההתלהבות ולהתייחס תמיד בספקנות זהירה לכל התחזיות המלהיבות שמרעיפות עלינו ענקיות הטכנולוגיה בעיקר בכל מה שקשור ליכולותיה הנשגבות של הבינה המלאכותית לפתור לכאורה את כל בעיותינו ולשפר את חיינו בהווה ובעתיד.

כבר יש הצלחות מרשימות ומוכחות בכל התחומים הללו אולם במקרים רבים הטכנולוגיה עוד לא בשלה כי "בינה מלאכותית עדיין רחוקה מאוד מלהיות חכמה כמו בני אדם או אפילו כמו חולדות".

קבלת החלטות אנושיות רוחניות הוא תהליך משמעותי בתורת ישראל שם נמדדת גדולתו ואמונתו של האדם, לגשת לתהליך הזה במלוא האמונה והנחת המקום לתפילה והשגחה פרטית בבחירת הדרך הטובה ביותר.