נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > סיפורי יוסף
21 לאוקטובר 2016
סיפורי יוסף
יוסף פינס, 2016-10-21 - 10:00

 המשך הסיפור-מפגש פלאי
נלקח מתוך הספר "והגדת לבנך..." שכתבה אסתר רעייתי

כל הזכויות שמורות

 

אחרי שרגינה, האוחזת ברגשות אהבה וגעגועים ביד אחיה ליאון כמו לוודא שאין זה חלום, כילתה לספר בלב נפעם על המפגש הפלאי והמרגש עם אחיה הצעיר, פנתה אליו בשאלה: "היש עוד סימן חיים ממישהו מבני משפחתנו? הורינו? אחינו ואחיותינו? הדודים? הדודות? סבים וסבתות?"
ליאון נאנח והחל בקול נרגש לגולל את קורותיו מיום שרגינה וצבי הצליחו לברוח מגטו ורשה.
בשעה שצבי ורגינה בהריון מתקדם, יחד עם דב ובנם מרדכי, הצליחו לברוח מגטו ורשה, הגרמנים הביאו לגטו יהודים מכל מיני מקומות וסימנו כל אחד מהם. את יעקב בקר ובניו לקחו לעבודות כפייה. יום אחד סירב ליאון לצאת עם אביו לעבודה, בטענה שאינו חש בטוב. כאשר אביו הלך לעבודה ליאון עלה לבוידעם והסתתר. בבוידעם היה חלון אשר השקיף אל מתחם הגטו. היות שרצפת הבוידעם עשויה מעץ, ליאון, שחשש להרעיש, התקדם על בהונות רגליו לכיוון החלון והציץ החוצה. בהשקיפו ראה חיילי אס.אס גוערים ביהודים ללא הבחנה, הן בנשים וגברים והן בזקנים, ומכים אותם באכזריות בשוט. המום מהמראות צדה לפתע עינו במרחק לא קטן ממיקומו, קבוצה של חיילים גרמנים הגוררים שישה יהודים מזוקנים, טליתותיהם על כתפיהם. החיילים צעקו עליהם ובעטו בהם, והיהודים ספגו ושתקו. ליאון נבעת; ’אנחנו כל כך חלשים!’ הוא ניסה לזהות מישהו מהם, אך לא הצליח.
"לפי הלבוש והזקנים הם נראו לי רבנים."
הנאצים קשרו והעמידו את הרבנים ליד הקיר מול כיתת יורים והמשיכו ללעוג ולהתעלל בהם, ולפני שירו בהם פנו אליהם ואמרו: "אנחנו ניתן לכם צ’אנס להתפלל ולבקש רחמים על חייכם. אם יבואו להציל אתכם, אנחנו נשחרר אתכם. אם לא יבוא לכם מושיע, כולכם מתים היום."
ליאון לא זז ממקומו וכמו כפאו השד חיכה לראות מה יעלה בגורלם. והנה, לפני שהחשיך חזרו החיילים הנאצים. כשראו שהיהודים עדיין קשורים במקומם, פרצו בצחוק מטורף, ואחרי שקיללו אותם אמרו בציניות: "התפללתם ולא בא לכם מושיע, דינכם נגזר!" הרבנים עמדו שפופים, לא הוציאו הגה מפיהם ולא התחננו על נפשם. בשעה שהמפלצות כיוונו את הרובים אליהם ללא ניד עפעף ולחצו על ההדק, נשמעה קריאתם המהדהדת אל קול שריקת הכדורים: "שמע ישראל...", ולאחריה דממה. רק צחוקם המלגלג של חיות הטרף הפר אותה.
אחרי שראו עיניו את הזוועות, ליאון, נער בן שבע-עשרה, שמע קול פנימי הקורא לו לברוח כמה שיותר מהר. מיד גמלה בלבו ההחלטה שהוא חייב לברוח מגטו ורשה ויהי מה.
הוא ירד מהר מהבוידעם וסיפר להוריו ולאחיו את מה שראו עיניו ואת החלטתו. "אני בורח מכאן." אביו יעקב ניסה לשכנעו לא לעזוב אותם, הוא האמין שהגרמנים יתעשתו וישנו את יחסם כלפי היהודים, זו רק רעה חולפת, סבר, הרי מדובר בעם תרבותי. וליאון עודנו נער בן שבע-עשרה, לאן ילך? אבל ליאון מיאן להקשיב. "אני עוזב. בורח מכאן." מבלי להתמהמה ארז כמה דברים. בדרכו החוצה ניגש אליו אחיו אפרים הצעיר ממנו וביקש להצטרף אליו, "אני רוצה לברוח איתך." ליאון, נער צעיר בעצמו, פחד לקחת על עצמו אחריות על אחיו הצעיר ממנו, וסירב לקחתו עמו. "אינני רוצה לסכן את חייך, אני לא יודע אם אצליח לצאת מהגטו בשלום." הוא נפרד מאחיו בלב כבד וברגשות מעורבים, ויצא לדרכו.
עקב בצד אגודל החל מגשש את דרכו אל מחוץ לגטו. כאשר גילה פרצה, רעדה אחזה בו. הסתכל ימינה ושמאלה שמא עוקבים אחריו, וכשהבין שהתמזל מזלו ואין שם איש מלבדו, חמק החוצה.
ליאון, נער תמיר וקל רגליים, מצא עצמו בורח לבד אל היערות העבותים, השורצים חיות ואיכרים פולנים ואוקראינים המשוטטים ושוחרים לטרף יהודים, ובשמיים מטוסים חגים ומטילים פצצות ללא הפוגה. כל גופו הצטמרר לא מפחד הזאבים המשוטטים ולא מפחד המטוסים, מהם הוא נזהר, אלא מהפולנים, שעבור כל יהודי שהסגירו קיבלו קילו סוכר, וכן מהאוקראינים האורבים לצוד יהודים.
ביערות החל במסע נדודים מפרך בדרך חתחתים. ביום, בקור העז והמקפיא, חיפש מקום מסתור והסתתר. בלילה, כשהוא רעב ויגע, שם פעמיו לעבר רוסיה.
"כאשר אתה לא זע ולא נע, גם כנער צעיר, קפאתי מקור ומפחד."
אחרי תלאות רבות הוא הגיע לרוסיה. המלחמה הייתה בעיצומה. ליאון לא ידע לאן ללכת ולאן לפנות. מה שכן ידע בוודאות זה שהוא רוצה לנקום בגרמנים על מה שהם עוללו ליהודים.
"הייתי להוט להילחם בהם עד חורמה!"
כשהוא מסתיר את זהותו היהודית..

המשך א"יה בשבוע הבא...שבת שלום וחג שמח!

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור