ankara escort çankaya escort ankara escort çankaya escort ankara rus escort çankaya escort istanbul rus escort eryaman escort ankara escort kızılay escort istanbul escort ankara escort istanbul rus Escort atasehir Escort beylikduzu Escort
נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > תעלומת האלמנה מבת-שלמה
23 ליולי 2021
תעלומת האלמנה מבת-שלמה
מוריס-דוד בר-יוסף, 2021-07-23 - 10:00

יכול להיות שלעולם לא נדע את סופו של הסיפור הזה או שבזכות צירוף נדיר של פרטים ונסיבות יתברר כי יש פתרון לתעלומה האופפת את העלמה של אלמנה מבת-שלמה, שקרוב משפחתה מנסה לשווא לעלות על עקבותיה ואולי הפרסום כאן יתחבר איכשהו לפיסת מידע המצויה אי-שם אצל מי שמכיר ויודע משהו על אודות אותה פייגה ברנברג (לבית יעקובוביץ).

כל הזכויות שמורות

לסיפור הזה יש התחלה הנעוצה לפני יותר מ-116 שנים על ציר-הזמן, יש לו גם המשך שרובו לוט בערפל אבל נכון למועד כתיבת שורות אלה, אין לו למצער עדיין סוף. מי שלמעשה התניע את שובה של העלילה ההיסטורית בקרב העוסקים בחקירה ובתיעוד אירועים שהתרחשו בזיכרון-יעקב וסביבתה בימים ’של פעם’, הוא מירון שושא, תושב חיפה שמזה זמן רב מקדיש מאמצים רבים בניסיון לאתר את עקבותיה של אלמנתו של משה ברנברג מבת-שלמה (אחיה של סבתא-רבתא שלו) פייגה לבית יעקובוביץ. 

הניסיונות של מירון שושא הובילו אותו לזיכרון-יעקב ועד מהרה הצליח לגייס לצדו את לירון גורפינקל מנהלת ’ארכיון תולדות המושבה’ ואת אביטל אפרת מנהלת ’מוזיאון העלייה הראשונה’. השתיים השקיעו ימים רבים במאמץ לסייע למירון לעמוד במשימה שהציב לעצמו ואף הסתייעו בתושבים וותיקים מהמושבה ובמי שנחשבים ’יודעי דבר’ בנושאים היסטוריים, אולם עד מהרה מצאו עצמן בפני שוקת שבורה ונוכח תעלומה שנותרה לעת הזאת ללא פתרון.
אפשר לציין כאמור את תחילת הפרשה בשנת 1867 כאשר נולד משה ברנברג בעיר בוטושאן  ברומניה ועלה לארץ-ישראל להשתקע בזיכרון-יעקב. בשנת 1885 כבר היה תלמיד מן המניין ב’ארבעייטר-שולה’, בית-הספר להכשרה חקלאית שהקים הברון רוטשילד במושבה ויש אפילו תעודה ובה שמות התלמידים של מוסד זה ובה מופיע גם שמו של משה ברנברג.
 
כחלק מן המאמץ של הברון להרחיב את ההתיישבות היהודית גם מחוץ לזיכרון-יעקב, הוקמה המושבה בת-שלמה בשנת 1889. תחילה עבדו בה שלושה איכרים בלבד במטעים ובמרעה-צאן אולם חיש קל התייאשו מהתנאים הקשים ומהבדידות וביקשו בשנת 1905 מהברון לעבור לשפיה או לזיכרון-יעקב.
בדיעבד התברר כי נקודת הזמן הזאת הפכה להיות קריטית לתעלומה המעסיקה את מירון שושא משום שאז התרחשו מספר אירועים משמעותיים: משה ברנברג כבר היה נשוי באותה העת לפייגה לבית-יעקובוביץ והזוג התגורר בבת-שלמה, כאשר בחודש מאי 1905 הלך אביו של משה ברנברג, שלמה בן-יוסף לבית-עולמו ונטמן בבית-העלמין של זיכרון-יעקב. ככל הידוע הייתה למשה ברנברג לפחות אחות אחת בשם איטה, היא הסבתא-רבתא של מירון. עליה לא נודעו עד כה פרטים כלשהם.
 
בת-שלמה לא ננטשה ואף נוספו לה עוד איכרים עד שבסופו של דבר כבר מנתה בשנת 1920 עשר משפחות, אולם לפני כן עברה שוב משבר קשה וחלק מהמשפחות עזב אותה לטובת כפר-תבור, למושבות אחרות ואפילו ’ירד’ מהארץ לאמריקה. משה ברנברג ורעייתו פייגה נותרו בבת-שלמה ויחד עם 8 משפחות נוספות נאחזו  בקרקע הקשה.
אז הגיע יב’ אלול התרס"ה ה-12 בספטמבר 1905 כאשר עשה משה ברנברג את דרכו חזרה מזיכרון-יעקב בעגלתו, לאחר שליווה אורחים ששהו בביתו. במרחק קצר מבת-שלמה התנפלו עליו ערבים ורצחו אותו כשהם מותירים את גופתו מושלכת על העגלה ולימים הועלתה סברה שמעולם לא הוכחה, כי היה זה מעשה נקמה מצדם על יחסו הנוקשה כלפיהם. כך או אחרת, הידיעה על הרצח המזעזע התפרסמה ב-22 בספטמבר 1905 בגיליון של העיתון ’השקפה’ וגרמה הלם לרבים מתושבי האזור שהאמינו בשיתוף פעולה עם הערבים בסביבה.
משה ברנברג היה בן-38 כאשר הובא לקבורה לצד אביו המנוח, בבית-העלמין של זיכרון-יעקב ומישהו אף הקים לזכרו מצבה מיוחדת (ראה צילום).
 
החל מן השלב הזה נקלע המשך הסיפור למבוי סתום וזאת משום שאין למירון שושא ואף לא למי שטרח עד כה לעסוק בכך, שום מידע על גורלה של האלמנה פייגה (לבית יעקובוביץ) ברנברג.
לכאורה מדובר בעובדות פשוטות וידועות: השניים נישאו וחיו יחד בבת-שלמה עד הרצח שאירע בשנת 1905 ולא היו להם ילדים. אין עדות על כך שהאלמנה המשיכה להתגורר בבת-שלמה ולכן סביר להניח כי עזבה את המושבה למקום אחר וגם אם עקרה למשך זמן מה לזיכרון-יעקב, מבדיקות שנערכו ב’חברה-קדישא’ המקומית, עולה כי פייגה יעקובוביץ-ברנברג לא נקברה במושבה.
 
קיימת כמובן האפשרות שהיא פשוט ירדה מהארץ, או לחילופין נישאה מחדש והתגוררה עד יומה האחרון במקום כלשהו בישראל ואפילו ילדה ילדים, אלא שאין בנמצא פרטים כלשהם באשר לגורלה של אותה פייגה ובדיוק בנקודה הזאת מרוכז המאמץ של מירון שושא.
 
אגב יצוין כי קיבלנו מ’החברה-קדישא’ בזיכרון-יעקב העתק של תעודת-הפטירה של משה ברנברג (שהובא לקבורה ב-13/09/1905 בגוש-ה’ אזור-2, שורה 5/6, קבר-18) אולם למרות הרצון הטוב, לא הצליחו שם למצוא בדל של מידע אודות אלמנתו. בתוך כך מצאנו גם מקומות בהם נכתב שם המשפחה ’בראנברג’ כפי שאולי היה מקובל לעיתים, אלא שגם מכאן לא צמחה הישועה.
 
בסופו של יום נותרו מירון שושא ומי שהתגייסו עד כה לעזרתו מול התעלומה הגדולה: מה קרה לפייגה (יעקובוביץ) ברנברג, האלמנה מבת-שלמה?
 
שמא יגלה מישהו עניין בסיפור הזה ובידו קצה של חוט להוביל לפתרון, מוזמן להעביר את המידע למערכת ’גפן’ או לדוא"ל david_kramim@walla.co.il או לדוא"ל של מירון שושא miron@dpc.co.il ויבוא על הברכה.
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
יום כיפור ע"פ הרב יוסף אלקובי זצ״ל
’’אף משפחה לא תישאר רעבה’’ - איסוף מזון לחגים
הכנסת ספר-תורה לבית-הכנסת ’אוהל יעקב’