נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > שאלה של חינוך - שנת לימודים חדשה - מחשבים מסלול חינוכי חדש!
4 לספטמבר 2020
שאלה של חינוך - שנת לימודים חדשה - מחשבים מסלול חינוכי חדש!
ריקי לוי ( .M.A בחינוך), 2020-09-04 - 10:00
כל הזכויות שמורות

עמדתי בתור וחיכיתי לתורי, אך הפעם מיהרתי, הרבה זמן לא היה לי.

אני מחכה והזמן כאילו עצר מלכת. 
לפתע הגיעה אמא עם ביתה הקטנה ונעמדו לידי. 
אני שומעת את האימא מעליבה את הילדה ללא הפסק, העירה לה על הלבוש, על טון הדיבור, על המראה שלה, על הסנדלים, על השיער, על זה שהיא עונה, על זה שהיא שותקת, על זה שהיא מסתכלת עליה בצורה כזאת ולא אחרת .
על זה שהיא עכשיו משחקת בנייד, על שיחה שנכנסה והאימא לא ענתה למי שהתקשר, על זה שהילדה לא עונה לה. הילדה רק הביטה באם ושתקה.
 
האמת מרוב מסרים, אני, התבלבלתי.
האם הסתכלה עלי ואני ממבוכה חייכתי, "מה את מחייכת?!" שאלה אותי, והמשיכה; ״את מכירה אותי?״ 
"לא, איני מכירה אותך." עניתי נבוכה.
 
האם התחילה להסביר לי שהילדה לא בסדר.
נשמתי עמוק לא ידעתי בדיוק מה לענות לה ואיך לענות בנוכחות הילדה. הסתכלתי על הילדה שנבוכה יותר ממני, 
ועניתי: ״יש לך ילדה מקסימה, מאוד יפה, תיראי איך היא מביטה בך בהערצה."
האם חייכה ומיד שינתה את הבעת פניה הזועפות, חיבקה את הילדה ואמרה בקול נרגש:״היא האור שלי.״ 
 
הילדה חייכה ודמעה זלגה מעיניה ״למה את בוכה?״ שאלה האם מופתעת, ״סתם ריגשת אותי״ 
״מה את לא יודעת כמה אני אוהבת אותך, את האור שלי! ״ 
 
הילדה והאם שוחחו ביניהן ונשארו חבוקות . 
התור שלי הגיע סיימתי והמשכתי לעיסוקיי .. כשהשיחה בין האם לבת מלווה אותי בדרכי.
 
אנחנו 4 ימים לאחר תחילת הלימודים-בשנה החדשה, ישנה הזדמנות נהדרת לכל אחד ואחת מאיתנו להסיר מעלינו, הורים/מחנכים את התארים, את המלבוש שבחרנו להלביש על עצמינו או שאחרים הלבישו אותנו ולצאת ״למסע אישי״ שבו נתבונן פנימה,
נבדוק האם באמת אנחנו ראויים לכבוד הזה הנקרא, הורים/מחנכים ?!
האם אנחנו נאמנים למהות שלשמה בחרנו את תפקיד ההורות שהוא תפקיד מלא אחריות שעליו מקבלים שכר לא בשטרות אלא שכר במסירות ובהקניית ערך הבא מחיבור ריגשי שלא יסולא בפז! 
המתחיל בלכבד, בהקשבה- בתקשורת מקרבת, בנתינה, ובהערכה ואז השכר הוא שכר של שמחה, רוב אושר ונחת באהבה!
 
למחנכים שבינינו המקבלים שכר על עמלם המקצועית,שנת הלימודים החלה, כבר שבוע חלף לו. 
וודאי פגשתם ילדים שונים ומיוחדים, האחד שקט והשני דברן, אחד הססן והשני מעז, אחד חייכן והשני נראה קצת ביישן, אחד זריז והשני איטי, אחד מדבר בקול רם והשני בשקט ועוד...
 
כולם עמדו בתחילת השנה באותו "קו זינוק״. מחנך הנאמן לשליחותו מבין שתפקידו להוביל את הילדים לפתיחות הלב ושמחת הלב ולדאוג לחיזוק הביטחון האישי של כל ילד.
בד בבד להוביל את הילדים להבנה שכולם שווים, כולם נבראו בצלם, למרות השוני ביניהם, כל אחד יתקדם בקצב שלו, אבל לכולם תינתן הזדמנות שווה, לכל ילד נימצא את המפתח הנכון לחדרי ליבו.
לא פעם שמעתי מחנכים המדביקים תוויות על ילדים. הילד הזה מדהים ועם הילד הזה מחכה לי שנה קשה...
 
אני חייבת לציין שתמיד היה לי קשה לשמוע את המשפט הזה ואני יודעת בוודאות שהוא שגור בפיהם של רוב המחנכים, זה לא נאמר ממקום של התנשאות או רצון להדביק תוויות, אלא ממקום של מצוקת המחנך שאינו יודע להתמודד עם אתגרים חינוכיים מסויימים, אין לו את הכלים האישייותיים או המקצועיים או גם וגם.
 
בואו נתפור מחדש מלבוש התואם לקבוצת הילדים בשנה הנוכחית ולהלביש לבוש נקי, חדש: ללא סטיגמות, ללא שיפוטיות, ללא הדבקת תויות, לבוש שבו יעסוק המחנך בהעברת החומר החינוכי בהתאם ליכולותיו הקוגניטיביים והרגשיות של כל ילד וילדה.
 
ומידי פעם בפעם להתבונן במראה ולשאול; האם אני כמחנך מסוגל להוביל דרך ולצקת ערך, ואם קשה לדעת לבקש עזרה מאנשי מקצוע?
רצוי ליצור ״מועצת חכמים״ שיכולה לקדם את הילד להצלחה. 
להבין שאני המחנך/ת העוגן של הילד, אני המודל ואם אני בא ממקום של חוסר ביטחון או חוסר אמון בילד, המוביל לחוסר הקשבה?הבעיה הינה שלי אישית כמחנך/ת, והיא מעכבת את הילד מלהתקדם ואף פוגעת בו באופן האישי והחברתי.
מחנך היודע להקשיב יוציא את הטוב שבו = אשיותו הקשובה והמקבלת שתרעיף מטובה על הילד / התלמיד. 
 
מאידך גיסא, מחנך ממורמר, עייף, חסר סבלנות וכבוד לאדם באשר הוא ולילד בפרט, יתקשה להתמודד עם הילד שבו והילד שמולו ויהפוך את השהות במוסד החינוכי למקום לא נעים לשהות בו! 
 
אני ממליצה לי ולכולנו להסיר את המלבוש המכביד, ולהלביש עלינו לבוש קליל אך משמעותי, מלבוש פשוט ומכבד, מחבק, מקשיב ואוהב, שיוביל בסופו של תהליך את הילד להיות אחראי, עצמאי, יצירתי, הלומד מתוך חדווה ועניין, בעל בטחון עצמי, בזכות מחנך קשוב, אכפתי, עם ראייה חומלת ומכבדת -במאור פנים .
 
מאחלת לכולנו לתפור חליפה חינוכית, מאתגרת הרקומה בשלל צבעים ססגוניים.
 
שנה טובה, פורייה ומשגשגת בפתיחות הלב.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור