נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > למה לי ט’ באב?
9 לאוגוסט 2019
למה לי ט’ באב?
מוריס-דוד בר-יוסף, 2019-08-09 - 10:00
כל הזכויות שמורות

 צילום: מערכת גפן

ערב ט’ באב, בית-הכנסת הגדול ’אהל יעקב’. מעמעמים את האורות ומסירים את הפרוכת מארון-הקודש ואחר-כך מתיישבים על הרצפה או על לוחות-עץ ארוכים שהונחו מבעוד מועד ובאווירת נכאים שומעים את ’הבעל-קורא’ משמיע את ’מגילת איכה’ אל תוך הלילה. למחרת בבוקר חוזר הטכס הזה על עצמו כאשר הציבור, נטול תפילין וטליתות חוזר שוב על המגילה ומוסיף לה אי אילו פרקים המתארים בפרוטרוט את האסונות שהתרחשו לפני כאלפיים שנה והביאו ל’חורבן-הבית’ ורק משיוצא היום ונפסק הצום, עוברים לחיי השגרה ומסמנים עוד יום ט’ באב בלוח השנה וכבר מתכוננים לחודש אלול ו’לימים הנוראים’.

כל שנה מחדש חוזר התסריט הקבוע הזה על עצמו וכל שנה מגיעים סקרנים לבית-הכנסת לחזות בהתכנסות ’המוזרה’ ובפיהם שאלה תמימה: תגידו, למה אתם אבלים על חורבן בית-המקדש שהתרחש לפני שנים כה רבות ומכים על חטא שלא היה לכם חלק בו? הרי ידוע לכל כי ’הבית’ נחרב בגלל שנאת-חינם ובשל חטאי הכוהנים הגדולים, אז למה אתם ממשיכים לשבת על הרצפה כאילו הייתם חלק מהטרגדיה העתיקה הזאת?
האמת היא שמנקודת המבט של הישראלי ’המודרני’, יש הגיון רב בשאלה הזאת. יתר על כן, איזו תועלת תצמח למדינת-ישראל החזקה, העצמאית, הטכנולוגית והמתקדמת, מיום-צום וקריאה במגילה עתיקת יומין? יש לנו די צרות ובעיות להתמודד אתם, מאשר להקדיש יממה לאבל וצום ומגילת-נכאים וחוץ מזה, כבר שנים לא מעטות נוהגים במקומות רבים להנהיג מפגשים ’אלטרנטיביים’ לט’ באב, בהם מנהלים שיחות על ’שנאת חנם’ ועל ’אחדות ישראל’ וכיוצא באלה הדברים, שנועדו לכבס את המצפון הציבורי של מי שעדיין טורח לייחד לאירוע הזה חשיבות ואפילו מקדיש זמן לדיון על משמעותו.
 

ויש עוד עניין מטריד בהנהגת ט’ באב אצל חלק מתושבי המדינה, משום שהוא כמו מדגיש את החיץ שבין ’דתיים’ לבין ’חילונים’, כאילו מדובר בשני עמים שונים, שרק השפה העברית מחברת ביניהם וכבר נשמעו טענות לרוב בדבר ה’עובדה’ לפיה שייך ט’ באב ’רק לדתיים’.
אז זהו שלא.
 

מנקודת המבט שאולי לא מקובלת, ט’ באב אינו יום-צום ואבל על מה שהתרחש כאן לפני כאלפיים שנה ועל חטאי הכוהנים-הגדולים ו’שנאת-החנם’, אלא על מה שמתרחש כאן כבר יותר מ-70 שנה.
 

ט’ באב משקף את המציאות בישראל תשע"ט (2019) כאשר ’היהדות המעשית’ נותרה רק בידי חלק מאזרחי המדינה, בעוד מרבית התושבים שואפים ’להיות ככל העמים’.

ט’ באב מבטא יותר מכל את הפילוגים העדתיים בחברה הישראלית, את העובדה שרבים מילדי-ישראל נותקו בידי הוריהם ממסורת-האבות ואת הבורות העמוקה שלהם, בכל מה שקשור ליהדות ותולדות עם-ישראל.
ט’ באב מספר על הנתק המסוכן שמתקיים בין זרמים שונים בתוך ’היהדות הישראלית’, על חוסר הסובלנות לקבל מסורות ומנהגים שונים, על הפיכת הרבנות לקרדום לחפור בו, על הפיכת הרבנים לבעלי השפעה לאומית-לאומנית, על יצירת מצב בו חלק ממי שמכנים עצמם ’שומרי מצוות’ מסרבים להכיר בסמכות המדינה (והצבא) ועל כך שהמחלוקת בישראל כבר אינה לשם-שמים.

ט’ באב מבכה את ההתבוללות ואת ההתעקשות של יהודים לא לעלות ארצה, כמו גם את ’הירידה’ של ישראלים לברלין, או את השאיפה לזכות ב’דרכון אירופאי’ ולהשתייך לעמי-העולם הנוכרי.

ט’ באב ממחיש את הסכנה הקיומית של מדינת-ישראל, לא מפני האירנים או הטרור-המוסלמי, אלא מפני המחלוקות הפנימיות סביב הזהות-היהודית של המדינה, שלפחות חלק מתושביה רואים בה סוג של ’גזענות’.
 

מי שמבקש להמשיך לשבת בבית-הכנסת הגדול ’אהל יעקב’ על הרצפה ולקרוא שוב ב’מגילת איכה’ כחלק מהאבל על מה שהתרחש כאן לפני אלפי שנים, מתעלם ביודעין מהמטרה האמתית של ט’ באב והיא האבל והצום שמתחייבים, נוכח המתרחש כיום במדינה-היהודית ואולי גם על עתידה.
הנה חומר למחשבה לערב ט’ באב.
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור