נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > הוראה מת(ו)קנת - הסרת גבולות
7 ליוני 2019
הוראה מת(ו)קנת - הסרת גבולות
ליאור סאקומסקי, 2019-06-07 - 10:00
כל הזכויות שמורות

אילוסטרציה

לאורך רצף חיינו מתקיימים תהליכי גמילה רבים ומגוונים. החל מגמילה מהנקה דרך גמילה מחיתולים וכלה בגמילה מהרגלים לא טובים שסיגלנו לאורך שנות חיינו. גמילה היא מילה קשה. בחרתי בה בעיקר כדי להמחיש את עוצמת התהליך. תהליך הגמילה קשה גם לנגמל וגם לסובבים אותו. הקושי של התהליך מרתיע ורתיעה זו מביאה לא פעם לדחיית תחילת התהליך.
 
"הם ממש לא עצמאיים". לא פעם מסר זה נאמר במרומז בכלל. למשל – "לא תרגלנו השבוע כי היינו צריכים להכין עבודה במדעים" או "איך המורה מצפה שגם נלמד למבחן וגם נעשה כמות גדולה כל כך של שיעורי בית". המעניין הוא שההורים המספרים לי את המשפטים הללו כלל לא שמים לב שיש חוסר עצמאות. גם כאשר הם מודעים לכך, הם בטוחים שלהם עצמם אין חלק בתהליך ובמצב. חשוב לי להדגיש – הטור הזה לא בא כדי להאשים אלא רק כדי להציע דרכים לפתרון.
 
גמילה צריך להתחיל ובמודע. נכון, ישנם תהליכי גמילה המתחילים ביוזמת הנגמל. כשזה קורה לבד, הכל נהדר... הבעיה היא שלרוב הנגמל כלל לא יוזם את תחילת התהליך. אי לכך, אנו ההורים צריכים לקבל החלטה, להבין את המשמעות שלה ולקחת אותה ברצינות. המחסום הגדול והראשון הוא חוסר אמונה בסיכויי ההצלחה. הסבירו לעצמכם שתהליך שלא מתחיל, בוודאות לא יצליח. קבלו החלטה וקבעו מועד התחלה. יום הולדת או חופשת חג הם עיתוי מעולה. הודיעו על כך בצורה נחרצת.
 
גמילה היא חד סטרית. מרגע שהתחלתם בתהליך אין עצירה ובטח שאין נסיגה לאחור. חלק משמעותי בגמילה היא ההכרה של הנגמל שהוא מסוגל לבד. כל עצירה (ובטח שכל נסיגה) מהווים הוכחה ניצחת לנגמל שהוא לא מסוגל. עובדה – לא סומכים עליו. לרוב עצירות נולדות כי חוששים מהירידה הטבעית והראשונית. "פתאום" יש ירידה בציונים ו"פתאום" יש הכנה חלקית של השיעורים. זו נקודת המבחן שלכם כגומלים (ובפועל גם נגמלים בעצמכם). 
 
תפקידנו ללוות את הנגמל. חלק חשוב מהגמילה הלימודית הוא שינוי התפקיד שלנו. עצמאי לא צריך לדעת הכל, עצמאי לא צריך להיות כל יכול. הוא מוזמן להתייעץ, הוא מוזמן לשאול שאלות, הוא מוזמן לבקש הכוונה. אז מה השתנה? השתנה כיוון היוזמה. ההחלטה לשאול תבוא ממנו. ההחלטה להתייעץ תבוא ממנו. לכן כבר בתחילת התהליך וגם לאורכו יש לחזור על מסרים קבועים – "אתה יכול ולכן אתה עצמאי", "אנחנו סומכים עליך שתצליח", "אנחנו כאן כדי להשיב על כל שאלה שיש לך". 
 
ייתכן מאוד שרבים מהקוראים שואלים את עצמם "אז מה תכלס אני צריך לעשות?". התשובה הפשוטה היא – כלום. רק לקבל החלטה, להאמין בה, להצמד אליה בלי עצירות ובלי נסיגות, להעביר מסרים חוזרים ונשנים על מסוגלות ועל האמונה בנגמל, להיות זמין למתן תשובות לשאלות ולמתן הכוונות כשמתבקשים לכך. "לזה אתה קורה כלום?". ברור זה המון. זה הרבה וזה קשה. ולמה? כי בסופו של דבר כשתקראו שוב את חלקכם תגלו שמרבית, אם לא כל, תהליך הגמילה הלימודית הוא בכלל שלכם... גמילה מוצלחת.
 
 
 
 
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
פרשת השבוע "וילך" (פרק לא)
"מהי משמעות אמירת סליחה עבורך?"
עמותת ’הגדעונים’ נפרדה מהיו"ר עמנואל (’מנו’) וילדר

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }