נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > ימי העצמאות הראשונים במושבה
7 למאי 2019
ימי העצמאות הראשונים במושבה
מוריס דוד בר-יוסף, 2019-05-07 - 10:00

כיצד חגגו בזיכרון-יעקב את יום-העצמאות הראשון למדינת-ישראל? היכן נערכו החגיגות? איזה תקציב העמידה המועצה-המקומית לקיום האירוע ההיסטורי? איזו חלופה נמצאה אז לזיקוקין? מה שידרו ברדיו? לרגל יום-העצמאות ה-71 למדינה, הנה חלק מהסיפורים הקטנים שמאחורי ימי-העצמאות הראשונים בזיכרון-יעקב 

כל הזכויות שמורות

יום עצמאות 1953 בערך, מאוסף התצלומים של חילק לייטנר

יום-העצמאות הראשון של מדינת-ישראל הצעירה, התקיים בשנת 1950, זמן קצר לאחר כינונה של המועצה-המקומית זיכרון-יעקב. מתברר ממרחק הזמן והמקום, כי איש עדיין לא ידע איך בדיוק לקיים את האירוע ההיסטורי ופרט להודעות של ראש-הממשלה דוד בן-גוריון, בדבר חובת הנפת דגלים ’על כל בית’ והעברת כרזות מטעם הממשלה לכל הרשויות-המקומיות, טרם התגבשו הקווים לעיצוב חגיגות-העצמאות.

 ב-23 באפריל 1950 הגיע למשרדי המועצה-המקומית זיכרון-יעקב מכתב ’בהול’ מטעם ’שירות השידור’ בחתימתו של ד"ר ישעיהו שפירא, הממונה על ’קול ישראל’ ובו התייחסות ל-’ריקודי-עם ביום העצמאות’. במכתבו כתב שפירא בין השאר:" דרושה כוננות נפשית של כל אנשי המקום לקראת השתתפות פעילה ויש לדאוג לרמקול חזק!".
 
בשנת 1950 ניכר היה כי חשוב מאוד לממשלה, לנסות לארגן חגיגות-עצמאות בשיתוף הציבור, שחלק גדול ממנו טרם עיכל את העובדה שהוא חי במדינה-יהודית עצמאית. בזיכרון-יעקב התגוררו אותה השנה כ-2000 תושבים בלבד, שסרו להנחיות והוראות של ’מחלקת התרבות’ במועצה-המקומית. במה שמוכר כיום כ’מרכז המושבה’ ובעיקר ב’גן-טיול’, שודרה בליל-העצמאות מוסיקה לריקודי-עם, באמצעות מערכת רמקולים שהצליחה לשרוד ולהרקיד כמה מאות תושבים מקומיים, אבל בסך-הכל הייתה במושבה תחושה מביכה, שנבעה מחוסר הניסיון לקיים אירוע בעל משמעות היסטורית וכך חלף עבר לו יום-העצמאות הראשון, מבלי להותיר אחריו רישום מיוחד.
 
חליק לייטנר, ’האנציקלופדיה המהלכת’ לתולדות זיכרון-יעקב, היה כבן-20 ערב יום-העצמאות הבא, והוא מספר כי: "בשנת 1949 הספקתי להשתתף ב’מצעד שלא צעד’ בתל-אביב, כאשר המוני אנשים חסמו לנו את מסלול הצעידה ולא אפשרו את קיומו. בשנת 1950, אחרי השלג הגדול שירד, הייתי עדיין בצבא אבל ביום-העצמאות של 1951 כבר הגעתי לחגיגות שנערכו במושבה. האירוע התרחש ב’גן-טיול’ ומאחר שעדיין לא היו בנמצא זיקוקין, נהנה הציבור מאוד, מהיריות שירה משה קוסולובסקי (בתמונה) מאקדח-הרקטות שהיה לו ואחר-כך נערך סוג של מסדר בו עמדו כולם עמידת-דום".
 
 
 
 
בפרטיקול-484 של המועצה-המקומית מיום ה-7 במרץ 1951 (מקורם של כל הפרוטוקולים והמכתבים בכתבה הזאת ב’ארכיון תולדות המושבה’) מצאנו התייחסות ראשונה של המועצה ליום-העצמאות ובו נכתב כי "הממשלה מעוניינת כי החג יהיה מורגש בכל מקום. יש הצעה לבחור בוועדה שתטפל בזה" ובהמשך רשומים חברי הוועדה ובהם ה"ה: רפפורט, וכסלר, מדר, סגל, קרייצר ואברמוביץ.
 
 ממן ודהן יום עצמאות 1953
 
לקראת יום-העצמאות של 1952 ולאור ניסיון ’מצטבר’, כבר החלה הממשלה להתארגן באופן יותר מגובש לקראת חגיגות-העצמאות וב-7 במרץ 1952 התקבל במועצה-המקומית זיכרון-יעקב מכתב מטעם משרד ראש-הממשלה ו-’וועדת יום העצמאות תשי"ב’. במכתב הזה התבקשה המועצה להקדיש תשומת-לב מיוחדת, למקומם המרכזי של ריקודי-העם בחגיגות: "חשוב שהריקודים תופסים מקום חשוב בתכנית החגיגות ומחייב שתקדישו לעניין זה תשומת-לב מתאימה כבר מעכשיו".
 
מההתכתבויות בין ’משרד ראש הממשלה’ לבין המועצה-המקומית זיכרון-יעקב עולה כי "הריקודים ביום-ג’ 29/4/1952 יתקיימו בכיכרות וברחובות בשעות 22.00-01.00" וכי "קול-ישראל ישדר תכנית ריקודים, שיש להעבירה ברמקולים למרכזי הריקודים שיקבעו, רק ברמקולים שטיבם נבחן היטב. הצלחת הריקודים מותנית בהכנת הציבור לקראתם, בין על-ידי פרסום מקומות הריקוד, ניהול תעמולה בקרב חוגים שונים" וכו’.
 
עד כמה שישמע הדבר מופרך, התקבלה במועצה-המקומית גם רשימה של ריקודי-עם, בהתאם לשירים שיושמעו ברדיו ובהם: הורה, מים-מים, קרקוביאק, ארזים, הבו לנו ין, באנה הבנות, עץ הרימון, הקוצרים, שימי ידך ועוד ועוד.
 
ב-11/4/1952 התקבל במועצה-המקומית מברק מטעם הממונה על מחוז-חיפה ובו דרישה "להמציא בדואר חוזר תכנית מפורטת של יום-הזיכרון וחגיגות העצמאות עם לוח השעות"...
 
כבר אז, בימי-העצמאות הראשונים של זיכרון-יעקב, עלו האירועים הללו כספי-ציבור. כך למשל מצאנו בפרוטוקול-529 מיום ה-21 באפריל 1952 כי " אנחנו מאשרים תקציב הוצאות לצורך חגיגות העצמאות בשיעור 250 לירות-ישראליות" אבל זמן קצר אחר-כך, כבר התברר כי בוצעה חריגה מהתקציב, כפי שכתוב בפרוטוקול מישיבת ’וועדת התרבות’ של המועצה ב-17 במאי 1952: "דו"ח כספי ומעשי מחגיגות העצמאות, הוצאות: 268.350 לירות-ישראליות"...
 
הנה כי כן נחגגו במושבה זיכרון-יעקב, שכבר מנתה בשנת 1952 כמעט 4000 תושבים, ימי-העצמאות הראשונים, מתוך שאיפה לציין בקהל גדול ועם-רב את האירוע ההיסטורי, מבלי לדעת בדיוק איך עושים זאת, אבל מתוך צניעות, ענווה ופשטות, שכה ראויים גם היום.
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
אל תטריד אותי!!
על חתונה במועצה שמעתם?
מקדמים את התיירות במושבות

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }