נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > פרשת השבוע- פרשת "אמור"
27 לאפריל 2018
פרשת השבוע- פרשת "אמור"
אסתר פינס, 2018-04-27 - 10:00

 ויקרא פרשת "אמור" (פרק כא’ – כד)

כל הזכויות שמורות
עונת הקציר (תמונה: liveinternet.ru / ויקיפדיה).
 
 
הפרשה הקודמת מתארת הנחיות ברורות כדי להגיע לקדושה אותה קיבלנו מקדושת ה’. הדרך לקדושה מחייבת שמירה קפדנית על מצוות בין אדם לחברו, שנועדו ליצור חברה שוויונית, חומלת, מתחשבת וערבות הדדית. בדרך לקדושה נימצא: כיבוד הורים! לא תקלל חרש. כלומר: חרש, ואחרים, אל תקלל ותרכל עליהם. ולפני עיוור אל תיתן מכשול, הכוונה: עיוור, וכל אדם אחר, לא להכשיל! הפנמת התנהגות זו המשקפת את קדושת ה’ תובילנו ליישם בענווה את המצווה החשובה, "ואהבת לרעך כמוך...". שתקרב אותנו לעצמנו ולראיית האחר כמונו. כל החרד לשמו ולכבודו שלא יהיה למרמס, ידאג לשמו של האחר - בדיוק כמוהו! "השנוא עליך אל תעשה לחברך" בטרם ייתן דרור לקולמוסו ולשונו.
 
פרשת "אמור" מה המשמעות של שלוש פרשות רצופות? בשבת שעברה קראנו אחרי מות קדושים והשבת אמור?
להבנתי, כשהאדם הולך לבית עולמו עלינו לדבר בשבחו שייזכר תמיד לטוב, כי אין אדם מושלם ואין אדם שאין בו מעשים טובים. על כן, אחרי מות קדושים אמור.
 
השאלה המתבקשת: למה התנ"ך מזכיר ומפרט את כל חטאי העם ומנהיגיו, השופטים, המלכים והמצביאים.
התנ"ך-סלע קיומנו, חייב להזהיר ולהזכיר את חטאי העם ומנהיגיו שנטמעו בתרבות הגויים, בעבודה זרה שהובילה לחטא היוהרה, לקנאות, לשון הרע, ושנאת אחים עד לחורבן בית ראשון ושני. לכן, עלינו מוטלת החובה ללמוד על חטאיהם ולהפיק לקחים שיעוררו בנו את הענווה שתחזק את תחושת השייכות לזהותנו- מהות קיומנו ואת תודעת השליחות, והאחדות. נקפיד על מצוות בין אדם לחברו, ונתנהל באחריות לאומית, נעשה טוב ונכיר תודה לאל!! או אז, אסונות כאלה לא ישנו עוד במקומותינו, ככה מאוחדים בצדקת דרכינו, נשמור על האוצר היקר מפז שניתן לנו כפיקדון, נחלת אבותינו.
 
אחרי המצוות שניתנו לכל עדת ישראל, פרשתנו נפתחת ומתמקדת בדיני טומאה וטהרה לכוהנים בני אהרון הנבדלים משאר העם, "... אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו . .כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו:  לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו, וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו......." המת הוא טמא, על כן בשל טומאת המת על הכוהנים להקפיד לא להיות במקום שבו מצויים מתים. אך מותר להם להתקרב לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. אבל לכהן הגדול גם זה אסור! בנוסף, על הכוהנים להימנע מלהיכנס לבתי הקברות, וזה תקף גם בימינו.
"כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן--לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי ה’ " 
 
למה בעל מום לא יתקרב אל המזבח, מה הוא אשם? איפה "ואהבת לרעך כמוך?"
להבנתי, אין מדובר בפגיעה ובהשפלה חו"ח, אלא הטקסיות מחייבת שלמות כי לבעל מום יהיה קשה לבצע תפקידו בשלמות וגם הברכה לא תהיה שלמה. יתרה מכך, המביא קורבן כשיראה שהכהן מוגבל, במקום שיעשה מלאכתו מתוך כוונת ליבו, תוסח דעתו.  ’לכן בטקסים כדי שהכול יהיה מושלם, לא יבצע בעל מום. אך בתפילה בבתי כנסת, מצווה גדולה לתת לבעל מום, מתוך ענווה ותחושת שייכות, את הכבוד הנדרש, כי התפילה מחייבת פרגון, קירוב לבבות בשלמות הלב. "קָרוֹב ה’, לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב; וְאֶת-דַּכְּאֵי-רוּחַ יוֹשִׁיעַ " (תהילים לד’).
בהמשך, הפרשה מפרטת את מועדי ישראל שהוכרזו כימים מקודשים : השבת, חג פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, ויום הכיפורים, וימי העומר.
 
מעניין, כל החגים נחגגים פעם בשנה, מידי שנה בשנה ואילו השבת מידי שבוע ומוזכרת כמעט בכל פרשה. למה השבת משתלבת בראש רשימת החגים?
לדעתי, השבת קיימת מאז בריאת העולם, היא, המלכה! וכמלכה חשוב להדגיש חזור והדגש את חשיבותה של השבת לנפש, "ויינפש" לאחדות המשפחה, לייחודו וקיומו של עם ישראל.
על חשיבותה של השבת , לחיזוק זהותנו – מהות קיומנו, צריך ללמוד ולהטמיע, אם חפצי חיים אנחנו.
כל החגים ייחודיים במצוותיהם אך ימי ספירת העומר יוצאים מן הכלל, מדובר בחמישים ימים בין יציאת מצרים עד למתן תורה. דהיינו, בין פסח לשבועות, "שבע שבתות תמימות." אלה ימים שבין קציר השעורה לקציר החיטה. ימים שעובדים בהם, אך לא מתחתנים עד ל"ג בעומר. המיוחד בימים אלה שאנו סופרים אותם מידי יום ביומו ומציינים כמה אנחנו בעומר.
 
הנה בכותבי שורות אלה אנחנו היום, ארבעה ועשרים יום לעומר, שהם שלושה שבועות ושלושה ימים.
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, (= א’ חול המועד) מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה."
 
אנו מונים ימים ושבועות על מנת להדגיש את הערך של כל יום בשבוע, סופרים ואומרים בקול נרגש כמה אנחנו בעומר, מצפים ומשתוקקים ליום הנכסף, יום מתן תורה. הציפייה מקרבת אותנו לעצמנו, לצפות בתוכנו לראות הטעויות, ונתקן. נכבד את האחר, ללא משוא פנים, ונגיע ליום הקדוש, שלמים עם עצמנו, ומתוך הכרת ועשיית הטוב נכיר תודה. בסיום הספירה נחגוג את חג מתן תורה, מחוברים לזהותנו, ושמחים בחלקינו.
 
אני מתפללת, שנדע לגזום את המחשבות המיותרות, נזמור את המילים, נחפש לראות את הטוב שיש בכל אחד ואחת, ונאחל את הטוב ביותר, נקצור ברכה בעמלנו ונודה על כל היש. 
 
בין אביב לענן/ נתן יונתן
האביב בצבאות סביוניו כבר הגיע 
ופורחות לקראתו שקדיות בכרמים 
רק ענן ערירי בשולי הרקיע 
יישאר להמטיר את אחרון -הגשמים.
 
 שבת שלום ומבורך!
 אסתר פינס 
 

 

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }