להעריך את עצמי

אילוסטרציה 

כיצד אנחנו מודדים הצלחה? הדרך הנוחה ביותר היא באמצעות השוואה. גם השוואה בינינו ובין האחרים וגם השוואה בין הגדרת רף ההצלחה האישי שקבעתי לעצמי לעומת הישגי בפועל. השוואה נוספת וחשובה מאוד היא השוואה בין מה שנדמה לי שאחרים רואים כהצלחה ובין הישגי שלי. השוואה זו, ביני ובין הציפיות שמסביבי, היא נושא הטור הפעם.

"אני לעולם לא אצליח בחשבון"- משפט שמוכר, לצערי, לרבים. לכאורה המסר פשוט. מי שאמר אותו התבסס מן הסתם על הציונים ועד כמה פתר תרגילים נכונים במסגרת שיעורי הבית. אז מדוע רק לכאורה? מאחר שהמשפט נאמר בלשון עתיד ובצורה גורפת ומאחר והוא נאמר בהשוואה למה שנראה בעיניו כמדד ההצלחה הנכון לו. ומאיפה הוא שאב את מדד ההצלחה – מתוך מה שפירש שנחשבת הצלחה בעיני אחרים. כיצד נשנה את המשפט? דרך הקניית מדד הצלחה נכון.

עדכון ה"אני מאמין" שלנו, ההורים – הראשונים בצעד להקניית מדד ההצלחה הנכון הם אנחנו, ההורים. כל עוד נגדיר לעצמנו מדד הצלחה שגוי, אין לנו מה להתפלא שהמדד הזה ייתפס בצורה שגויה. השינוי הזה חייב להיות אמיתי, בהשלמה מלאה, לא מהפה החוצה. ומה ההגדרה? שיפור הדרגתי ומתמיד. כלומר מדובר במירוץ שבו יש רץ יחיד והוא הילד כנגד הישגי העבר. שיפור פירושו הצלחה.

הצגה מפורשת של המדד – מרגע שקבענו לעצמנו מדד ריאלי של הצלחה יש להציגו בצורה כנה וגלויה. להבהיר שכך ההצלחה נמדדת בעינינו. לא רק שנבהיר זאת אלא נמחיש זאת. אם בבית נהוג נוהל של צ’ופרים על הצלחות אז להקפיד שהצ’ופר ניתן בהתאם למדד ההצלחה המוסכם. אם קבעתם יעד של שיפור של 5 נקודות במבחן אז עלייה מ 40 ל 45 מקנה צ’ופר כי זו באמת הצלחה.

שיקוף ההצלחות לאורך זמן - את ההישגים וההצלחות כדאי ורצוי להעלות על גרף. זה יכול להיות גרף מתמטי על ציר (הזדמנות נהדרת להחשף לעולם הגרפים), זה יכול להיות על ידי שרטוט מדרגות ובו נוסיף מדרגה בכל פעם שיש עליית מדרגה תוך כתיבת תאריך העלייה, זה יכול להיות סרגל אנכי בדומה למדידת הגובה. כל דרך, שתמחיש את הנצחונות האישיים מול עצמנו, יעילה וישימה. העיקר שנראה כמה התקדמנו ולא כמה נשאר.

כותרת הטור, כמו בפעמים רבות אחרות, נכתבה בצורה דו-משמעית ובמכוון. מצד אחד להעריך את עצמי במובן של למדוד את עצמי ומצד שני במובן של לכבד את עצמי. בסופו של דבר שני הפירושים מתלכדים יחד. ככל שאכבד את עצמי יותר כך תוצאת המדידה שלי תהיה גבוהה יותר. אין סתירה בין לכבד את עצמי ובין לחיות בשלום עם החסרונות שלי. כל שעלי לעשות זה לעמוד בציפיות הריאליות שלי מעצמי.