נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > להפוך את העולם למקום טוב יותר
29 ליולי 2016
להפוך את העולם למקום טוב יותר
איתי טטרו, 2016-07-29 - 10:00

אקזיט ענק לתושבת זכרון יעקב, ד"ר קירה רדינסקי: לפני כשבועיים הודיעה איביי כי תרכוש את הטכנולוגיה לחיזוי העתיד שבנתה בסכום של 30 מיליון שקלים. עכשיו, מכיסא המדענית הראשית של ענקית הרשת, היא מסתערת על היעד הבא - לסייע לקופות החולים בישראל לחזות את המחלות שלנו מראש - ובכך להאריך את תוחלת החיים

כל הזכויות שמורות

תחום חיזוי העתיד הולך ותופס תאוצה בעולם, ובישראל יש לו כבר שם שפורץ גבולות: ד"ר קירה רדינסקי מזכרון יעקב. לפני כשבועיים הודיעה איביי, פלטפורמת המסחר המקוון העולמית, כי היא רוכשת את סיילס־פרדיקט (SalesPredict), הסטרט־אפ שהקימה רדינסקי לפני ארבע שנים. מעבר לעובדה שהרכישה הזו מניבה לרדינסקי כ-30 מיליוני שקלים, אפשר כבר לומר בבירור שחיזוי העתיד הוא כבר לא רק משאלה. עם ביצוע האקזיט המדהים, רואיינה רדינסקי למרבית כלי התקשורת בישראל בשבוע האחרון.
טכנולוגיית סיילס־פרדיקט היא היכולת לחזות את העתיד באמצעות בינה מלאכותית. בראיון ל"דה מרקר" בשבוע שעבר הסבירה רדינסקי כי "כיום יש לנו גישה למידע כמעט אינסופי — כל מה שצריך לעשות זה לתת למחשבים לסרוק אותו ולחפש בו תבניות ודפוסים. אם התבנית חוזרת על עצמה כמה פעמים, קיים סיכוי שגם במקרים נוספים רצף האירועים הזה יימשך. אם זיהינו השתלשלות אירועים שנמצאת בשלב מוקדם של הרצף — נוכל לחזות על סמך העבר איך היא צפויה להסתיים, ואם צריך גם לפעול כדי לשנות את העתיד".
מסתבר כי רדינסקי (29) מסתובבת בעולם כבר כמעט עשור ומדענים שומעים ממנה כיצד היא מנצלת את המידע הגלוי שנמצא שברשת, משלבת אותו עם מאגרי מידע נוספים ובאמצעות האלגוריתם שפיתחה ועל סמך הסתברויות שעולות ממנו — היא יכולה לחזות את העתיד. כך, היא חוזה התפרצויות של מגיפות, מהומות אלימות באפריקה או עליית מחירים של מוצרי אלקטרוניקה.
איביי רכשה את הטכנולוגיה הזאת כדי לחזות את העדפות הקנייה של המשתמשים בפלטפורמת המסחר ולגרום להם לקנות יותר באמצעותה, ובמטרה לסייע לסוחרים לנבא כיצד השוק יתנהל ובהתאם לכך לנהל את המלאים שלהם בצורה יעילה יותר.
אחת הדוגמאות המובהקות ביותר שמדגימות את הגישה לחיזוי העתיד היא ההצלחה של רדינסקי להתריע מבעוד מועד על מהומות אלימות בסודן בזמן האביב הערבי. "שמנו לב לדפוס שחוזר על עצמו במדינות שבהן התושבים עניים, אך המדינה עשירה במשאבים — כמו סודן", היא הסבירה בראיון. "זיהינו שבמדינות כאלה ביטול סובסידיות מעורר מהומות בקרב הסטודנטים — ואם לא בולמים את ההידרדרות, האירועים עלולים להסתיים בהתנגשויות אלימות. באותה תקופה, בזמן שנודע על הורדת הסובסידיות על הגז בסודן, המערכת שלנו כבר נתנה התראה על סיכוי גבוה למהומות במדינה. ואכן, המהומות החלו בהפגנות סטודנטים, התגלגלו לעימות עם המשטרה ולנפגעים מקרב המפגינים. על פי התבנית הזאת, אם יש הרוגים הדבר מוביל להתגברות נוספת של המהומות — בהלוויות של ההרוגים או כשמזכים את השוטרים במשפט — ומכאן נוצרת קטסטרופה עבור הממשל. תבנית דומה הופיעה באותה תקופה גם במצרים, כשהורדו הסובסידיות על מחיר הלחם, אבל לא היה לנו מספיק מידע על המדינה, אז לא הצלחנו לחזות את זה".

אחת מהצעירים המבטיחים בעולם

בגיל 4 עלתה רדינסקי ארצה מאוקראינה. במעגל הקרוב לה עסקו בתחום המדעי - אמה מתמטיקאית ודודה אשת מחשבים. בגיל 15 כבר נרשמה רדינסקי ללימודים בטכניון והודיעה למרציה שבכוונתה לעבוד על מחקר שישנה את עולם הרפואה. כעבור עשור, רק בת 25, סיימה דוקטורט בהצטיינות - וצדה את עינם של עורכי המגזין המדעי היוקרתי של ה-MIT, שהכתירו אותה כאחת מ-35 הצעירים המבטיחים שעוד ישנו את העולם - רשימה שכללה בעבר גם את מארק צוקרברג ואת מייסדי גוגל. מאז כבר הדליקה משואה בהר הרצל ואפילו עורכי הטיים מגזין הספיקו להכתיר אותה בתואר "הממציאה המודרנית" בזכות האלגוריתם שפיתחה לניבוי אירועים, שהוא למעשה מערכת בינה מלאכותית שנשענת על כל המידע הגלוי בעולם הממשי ובאינטרנט - מעיתונים ועד ערכים בוויקיפדיה, כדי לחקות את דפוס המחשבה האנושית ולנסות לצפות מראש כיצד יתנהגו ממשלות וצבאות, אילו מגפות יפרצו ואילו אירועי טרור יטרידו את שלוותנו. עד מהרה היא הפכה את האלגוריתם לסטארטאפ - ותוך פחות משלוש שנים הגיע השבוע האקזיט הראשון.
על הלימודים בטכניון, סיפרה השבוע בראיון ל"דה מרקר": "בהתחלה בכלל חשבתי להתמקד ברפואה ובביולוגיה והתחלתי כסייעת למחקר רפואי. אבל מכיוון שהייתי כל כך מגושמת והרסתי לחוקרת עבודת מחקר של שנים אחרי שזיהמתי בדיקות של תאי סרטן הערמונית — החליטו שעדיף לתת לי משימות שלא דורשות מגע עם הניסויים עצמם. במקום זאת, נתנו לי לספור תאים מבעד למיקרוסקופ. עשרות אלפי תאים. במשך שעות. כדי לחסוך לעצמי את העבודה המונוטונית והמשעממת, בניתי תוכנה, סוג של אלגוריתם, שיודעת לספור במקומי את התאים. את הזמן שהתפנה לי בזכות התוכנה הזאת — ביליתי בבריכה. אבל הדבר המדהים ביותר שהבנתי באותו רגע, היה שלא רק שחסכתי המון זמן וקיצרתי את התהליכים - אלא גם השגתי תוצאות הרבה יותר טובות ומדויקות מאלה שהייתי מקבלת מהספירה הידנית. זה היה הרגע שבו הבנתי שזה התחום שבו הרבה יותר נוח לי. המחשבה שאפשר לפתח אלגוריתם כל כך פשוט יחסית — שהופך עבודה שיכולה להימשך זמן רב לאוטומטית — הדהימה אותי".
אחרי השירות הצבאי באחת היחידות הטכנולוגיות של חיל מודיעין, התקבלה למייקרוסופט. "התחלנו עם סריקה של כל הארכיון של מערכת ’ניו יורק טיימס’ ולזה הוספנו כל מידע חופשי שניתן להגיע אליו — מאמרים, ספרים, תכנים מרשתות חברתיות, חיפושים של אנשים במנועי חיפוש, כל מה שזמין. מה שקיבלנו מהמערכת היה כמות לא הגיונית של דפוסים ותבניות. אי־אפשר היה להתמקד כמעט בכלום. לכן, בחרנו להתמקד בדברים שמעניינים את אנשי הקרן הפילנתרופית של ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. הם היו מגישים לנו רשימות של תחומים שעניינו אותם וצימצמו לנו את רוחב היריעה. זו הסיבה שבתחילת המחקר שלי התמקדתי בנושאים כמו מחלות, מהומות אזוריות ורפואה".

לחץ הדם יעלה אם...

העתיד, כפי שהוא משתקף מהחזון של רדינסקי, יכול לתפוס אותנו קמים יום אחד בבוקר ובמקום לקרוא את החדשות בסמארטפון או להקשיב להן ברדיו, נביט באיזה לוח תוצאות שבו יהיו כל מיני פרמטרים כמו עבודה, משפחה, מצב פיננסי, מצב בריאותי — והמערכת תעניק ציון לכל מדד כזה. בתחום הבריאותי, קיים סיכוי של 9% לעלייה בלחץ הדם עקב לחץ בעבודה, בתחום האישי קיים סיכוי של 35% לוויכוח עם בן/בת הזוג עקב ויכוח שהדפוס והתבניות שלו כבר מוכרים למערכת.
"אם חושבים על לוח תוצאות כזה, נראה שאנחנו כבר נמצאים בעתיד הזה", צינה רדינסקי בראיון ל"דה מרקר". "בחברת הביטוח כבר עשו לך דירוג על פי הפוליסה שלך, בבנק יש לך דירוג אשראי, בקופת חולים יש לך סקירה של המצב הבריאותי שלך ולמערכת הבריאות יש רשימה ארוכה של בדיקות גנטיות שביצעת בעבר. אבל לדעתי, הבעיה כל הדירוגים האלה היא שבהרבה מקרים הם לא מדויקים. המידע לא שלם. אז אתה מבצע תהליך של קבלת החלטות לפי דירוג ומסקנות לא מדויקות".
ומה לגבי העתיד? רדינסקי מציינת שתתמקד בשני ורטיקלים – עסקי ואישי. "בראשון, הכלכלי, אני המדען הראשי של איביי בישראל ואחראית על הדאטה סיינס. במישור הזה אני אמורה לטפל בפיתוח ובאלגורימיקה שמאחורי כל המוצרים שקשורים בסטראקצ’רד דאטה ולא רק בישראל אלא בארצות הברית. אני אמורה לעשות מנטורינג לכל מי שנוגע בתחום ולוודא שהמוצרים מבחינה מדעית הם פיקס. במקביל בצד האישי יש לי את המחויבות פרו-בונו כפרופסור מבקר בטכניון. השאיפה שלי היא לרכז את כל הנתונים הרפואיים שיש לנו בארץ מבתי חולים וקופות חולים ולקחת באמצעותם את הרפואה האישית והרפואה המונעת צעד אחד קדימה. בכל מה שקשור למידע רפואי, יש מיליוני תיקים על תרופות, חולים, צילומים בדיקות דם, ביקורים תקופתיים. מכל אלה אנחנו בונים מודלים ומחפשים תבניות כדי לצפות מה ההסתברות שמטופל מסוים ילקה במחלה. במקביל הדאטה יאפשר לקבל החלטה איזו תרופה לתת ובאיזה מינון על פי ניתוח של מקרים דומים".

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
הישג נוסף בהתמודדות עם אתגרי הגז: תוצב תחנת ניטור יבשתי נוספת
כבוד: מזיכרון-יעקב לאקדמיה למדעים של רוסיה!
יפית ארליכזון מ"גן אלון" בבנימינה הוכתרה כמורת המאה!

גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכר = { sitekey : "b78089b9eb0d17e00f126b7a94f47eae", Position : "Right", Menulang : "HE", btnStyle : { vPosition : ["undefined","53px"], scale : ["undefined","0.7"], } }