נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > כללי > אוהבים אותך, מולדת!
13 למאי 2016
אוהבים אותך, מולדת!
הניה, 2016-05-13 - 10:00

 לקראת יום ההולדת של המדינה, בואו נעזוב לרגע את הראוי לביקורת, לתיקון, לשיפוץ ושינוי, וננסה לראות את חצי הכוס המלאה שלנו מה גורם לנו גאווה? מנפח לנו את החזה? זוקף את הגו? מרים לנו את הראש? מה אנחנו אוהבים בארץ? במדינה?

כל הזכויות שמורות

 

מה אנחנו לא אומרים על המדינה, ועל החיים בארץ במשך כל השנה... על מה אנחנו לא מקטרים/מתלוננים/קובלים? איזה אירוע לא זוכה אצלנו לביקורת? ואם ביקורת-אז עד הסוף... יוקר המחיה, שכר הבכירים, שרותי הדואר, תהליך השלום התקוע, פער עדתי.. בטח שיש מה לתקן/לשפץ/לשנות/לשפר... אבל השבוע, בזמן שאנחנו חוגגים לה יום הולדת, בואו נראה למה מעבר להיותה בשבילנו ארץ הולדת, אנחנו בוחרים לכנותה מולדת. אולי לא כפי שביטא אלתרמן, "... בשמחה, בשיר ובעמל..." אבל תודו שאוהבים. יצאנו לרחוב ושאלנו.

הדס גוטמן, גרפיקאית, בת 31 מכרכור- אני מאד אוהבת ומעריכה את החום האנושי של האנשים בארץ. חייתי שנה וחצי באוהיו בארה"ב. נתקלתי לא פעם באופי האמריקאי. אדם יכול ליפול שם באמצע הכביש, אף אחד לא ירים אותו. אנשים יקיפו אותו וימשיכו בדרכם. שכנים יכולים יום אחד להגיד לך שלום, ולמחרת לא להכיר אותך, ואתה לא מבין למה. בארץ הקשר בין שכנים הופך לעיתים קרובות לקשר חברתי. הדלתות נפתחות, ואם אתה זקוק למשהו- אין כל בעיה לדפוק בדלת ולבקש סוכר... חלב... זה חלק מיחסי השכנות. אפילו כשאין בין אנשים הכרות עמוקה - מספיק שרואים אחד את השני במקום מסוים בקביעות- יגידו שלום... בחגים יברכו בחג שמח...
שהם בן יהודה- תלמיד כיתה יב, ממושב מאור-אני מאד אוהב את החום האנושי המתגלה מידי פעם בין אנשים בכלל ובעיקר בין אנשים שאין ביניהם הכרות עמוקה. בחופשת פסח הייתי בטיול עם חניכי מתנועת השומר הצעיר. פתאום שמתי לה שגם החניכים וגם אני מברכים האחד את השני ומטיילים שפגשנו בדרך בחג שמח ובשלום לבבי. נכון שאני לא רואה את התופעה הזו במשך כל השנה, אבל ברגעים האלה של הברכות היה לי ממש כיף לחשוב שכאילו הכל טוב ויפה. אין מתיחות עדתית, פוליטית, חברתית... פשוט נחמד וטוב!

 

 

אורי זהר סל- תלמיד יב מקיבוץ עין שמר- אני פשוט אוהב את המחשבה על המבנה הגאוגרפי של הארץ. שעתיים נסיעה דרומה ואתה מוצא את עצמך באזור מדברי-יבש, ושעתיים נסיעה צפונה ואתה מוצא את עצמך באזור קר ומושלג. אני אוהב מאד לטייל בארץ, להכיר אותה, נהנה במיוחד לטייל ולשמוע שירים יפים על האזור בו אני מטייל. זה נותן לי הרגשה שהדברים משלימים זה את זה. למשל לטייל בכרמל ולשמוע את השיר ההר הירוק תמיד, או בעמק יזרעאל לשמוע את שיר העמק... זה נראה כאילו לטבע יש פולקלור, ואני מת על זה.

אבשלום זהר סל, תלמיד יב מקיבוץ עין שמר- אני אוהב את השפה העברית. גם את השפה היומיומית הפשוטה, וגם עברית ספרותית גבוהה, ובעיקר נהנה לראות איך באותו משפט אפשר לומר בסוג אחד ובסוג שני. אני אוהב את השפה שהצלחנו ליצור מבליל השפות של כל העולים שהגיעו לארץ. אידיש... ערבית...רוסית.. הכל מתערבב ביחד ואנחנו מקבלים את העברית העכשווית, שפת האם שלי.

יולי שמואל, תלמידת כיתה י מקיבוץ עין שמר- כשאני חושבת על זה אז גם התרבות שלנו (המוסיקה, הריקודים, האוכל...)גם היא נוצרה ממגוון גדול של תרבויות, ויש משהו מאד יפה בזה שלא הכל, כל הזמן, אותו דבר. אני מרגישה שאני אוהבת את מגוון התרבויות.
 

 

טל שלו, נשוי+ ילדה, מנהל פיתוח בחברה טכנולוגית- סבא שלי היה ניצול אוושויץ. נלחם על הארץ, בנה אותה במו ידיו כעובד "סולל בונה". אחרי רצח רבין הוא אמר לי: "קח את הרגליים שלך וסע..." אבל זה הבית שלי, לכאן אני מרגיש שייך. זה חלק ממי שאני וממה שאני. טיילתי בכל העולם, פרקי זמן ממושכים התגוררתי בעולם. ראיתי עד כמה החיים מחוץ למדינה יכולים להיות קלים יותר. בארה"ב תוך שנה היינו מסודרים. הכרתי ישראלים שעזבו את הארץ ובחרו לחיות בחו"ל. הרושם שלי היה שהם תלושים... ריקים ממשמעות. היה לי ברור שאני חוזר הביתה. אין כאן בכלל שאלה.

אלון מרום, תושב כרכור מזה כשנה- אני שמח וגאה להיות המשך ישיר לשושלת ספרדית, שורשית וארוכה של משפחתי. מצד אבא אני דור 12 בארץ ומצד אמא דור שלישי. נולדתי בירושלים, גדלתי בשכונת מקור ברוך. ירושלים היא תבנית נוף מולדתי. היא הייתה לי בית, ואני מכיר בה כל פינה וכל אבן. גם היום, למעלה מ-40 שנה אחרי שעזבתי את העיר, כשאני נוסע לירושלים אני מרגיש שאני נוסע הביתה.


הדס חזן, נשואה ואמא ל-3 בנות, בעלת קליניקה לבניית צפורניים-אני מאד גאה בנכונות וביכולת של מדינת ישראל להושיט עזרה לכל מדינה בעולם הנפגעת מאסון טבע. רעידת אדמה, צונמי, אזורים מוכי לחימה. תוך זמן קצר מרגע היוודע האסון, מגייסים כוחות הצלה על כל אפשרויותיהם, מעמיסים את הציוד הנדרש, עולים על טיסה ומתחילים לעבוד כדי להציל כל מי שזקוק לעזרה. אני לא יודעת אם יש עוד מדינות שאפשר למצוא בהן נכונות כל כך גבוהה ומוכנות כל כך מהירה. אני בהחלט אוהבת את המחשבה שיש לנו את זה.

 


גם ריבי פריאל, דר’ ללשון עברית, תושבת פרדס חנה- נצר לשושלת ארוכה של צברים. "אני דור שלישי בארץ מצד אבא, ודור שמיני מצד אמא. אני לא יכולה לראות את עצמי חיה במקום אחר. אבא שלי לחם על הארץ הזו, בכל המלחמות. אני מרגישה שאני פשוט צריכה להיות כאן. אבא שלי נהג לומר: "עד שיש לנו מדינה-אז למה לעזוב אותה?" אני מחוברת מאד לשירי ארץ ישראל. אוהבת לנגן אותם על הפסנתר, לשיר ולרקוד לצליליהם ריקודי עם. שירה בציבור והרקדות כמו שיש אצלנו- אין בשום מקום. פשוט לא רואים דברים כאלה.
פנחס מוקטר, בן זוגה של ריבי, פסיכולוג קליני וחינוכי בכיר-אני אוהב את זיכרונות הילדות שלי משכונת פלורנטין בתל אביב, בה התגוררו הרבה בוכרים. כל ילדי השכונה נהגו לרדת למטה לרחוב, לשחק ביחד משחקי קופסה, קלאס, תופסת, מחבואים...לקפץ בחבל. דלתות הבתים היו פתוחות, אפשר היה להיכנס לכל דלת, הקשר עם השכנים היה מאד חם, הייתה הרבה אכפתיות של האחד כלפי השני, הרבה דאגה אמתית. כבני נוער, הפעילות בתנועה הייתה מאד משמעותית עבורנו.


סמדר חמי, תושבת בנימינה קרוב לחצי שנה- התשובה שלי מאד פשוטה. פה בארץ אני אוהבת הכל פשוט כי זה שלי. אני אוהבת כאן כל עץ, כל שיח, כל מקום ופינה. זה שלי אז מה יותר אהוב ממשהו שלך? אני אוהבת את היכולת לחיות כאן בפשטות, אוהבת ללכת יחפה על החול והאבנים ולהרגיש אותם בכפות הרגליים.


דבורה מנור, גמלאית, תושבת פרדס חנה- אני אוהבת את הארץ מעצם העובדה שנולדתי פה. חוץ מזה הארץ מלאה פעילויות רבות ומגוונות. אין כאן רגע דל, ולאו דווקא מסיבות פוליטיות או מדיניות. אין כאן מצבים של שעמום, שאין מה לעשות, כל הזמן אקשן. ולתוך זה אם נוסיף את החמימות שבין אדם לאדם. לא רק בין מכרים, גם בין אנשים שכלל לא מכירים האחד את השני. העדר הרשמיות, הדלת הפתוחה של השכנים, היחסים החמים עם חברים שמהר מאד הופכים ליחסים קרובים מאד...זה מקרב... מחבר בין בני אדם, ונותן תחושת בטחון ושייכות למקום ולחברה.
אז תודו.. מי בגלוי ומי בסתר, עמוק עמוק בלב אנחנו שומרים לה פינה חמה למדינה שלנו. מזל טוב ליום הולדתך!

אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור