בשנת 1961 חוקקה מדינת ישראל את חוק מס רכוש וקרן פיצויים שתכליתו מתן פיצוי לאזרחים עבור נזקים שנגרמו להם כתוצאה מפעולות איבה/מלחמה.
הבסיס למתן הפיצוי לאזרח הינו הכרזה של המדינה כי מדובר בפעולת איבה/מלחמה כבסיס למתן פיצוי ע"י המדינה.
ביטוח חיצוני ע"י חברות ביטוח – חלק נכבד מאזרחי המדינה מבטחים את ביתם באמצעות חברות ביטוח חיצוניות והם זכאים לקבלת פיצוי מחברות הביטוח ללא כל קשר להכרזה/אי הכרזה של המדינה על כי מדובר בפעולת איבה/מלחמה.
בנסיבות אירוע השריפה ובכדי לקבל פיצוי מהמדינה נדרשת קביעה של המדינה שהשריפות בוצעו באופן מכוון על רקע לאומני.
קריטריונים למתן פיצוי - המדינה קובעת קריטריונים למתן פיצויים במספר עניינים, נזקים למבנים, נזקים למחוברים (עצים מחסנים, גדרות וכו’), כמו כן פיצוי לנזקים עקיפים.
נזק למבנים – העיקרון המנחה במתן הפיצוי הינו השבת המצב לקדמותו, קרי כאשר נערך אומדן הנזק מובא בחשבון גיל המבנה, מפרט הבנייה ורמת גימורו של המבנה. בעריכת השמאות מובאים בחשבון עליות בנייה נוכחיים בניכוי פחת, בהתאם לנתונים.
נזק למטלטלים במבנים – תקנות החוק קובעות את אופן מתן הפיצוי על מטלטלין כאשר קיימת מגבלה, לא ניתן פיצוי עבור כסף מזומן המחאות תכשיטים וחפצי אומנות שנפגעו.
שווי הפיצוי לחפצי הבית שנפגעו נקבע ע"י מחירון "חפצי בית" המצוי באתר רשות המיסים. שווי הפיצוי של חפצי בית נקבע לפי שווי התיקון.
נזקים לרכבים – שווי הפיצוי שנקבע לרכבים נקבע בהתאם לאומדן שמאי של שמאי רכב בנוגע לערך התיקון. טרם ביצוע התיקון נדרש אישור ממס רכוש לאומדן הנזק.
נזק לעסקים – בעלי עסקים שנפגעו זכאים לקבל פיצוי על המלאי שהושמד ו/או ניזוק (ללא מע"מ), כאשר אומדן השווי נערך ממוכר מרצון לקונה מרצון. על בעל העסק להוכיח את שווי התכולה שניזוקה.
הכרזת המדינה בנוגע לאירועי השריפות – ביום 29.11.16 פרסמה המדינה את רשימת הישובים בהם עלה חשד סביר כי מדובר בפעולות איבה, בין יתר הישובים גם הישוב זיכרון יעקב.