נצפים ביותר
נושא נבחר
אירועי תרבות היום
לא מוגדרים כרגע אירועים
גפן מגזין המושבות > מאמרים > רונאלדו, מאחוריך
28 ליוני 2008
רונאלדו, מאחוריך
מערכת הגפן, 26/06/2008 - 08:26
הזמן: ששי אחר-הצהריים. התדירות: כל שבוע. הגיל: 50-18. המקום: השכונה. כל שכונה. מסתבר שלא כל הגברים במדינה מסתפקים בלשרוץ בלילות מול שידורי הכדורגל בטלוויזיה, עם בירה, ערימה ענקית של פיצוחים וכרס מכאן ועד יורו 2008. קחו לדוגמא את החברה’ הטובים מבי"ס יעב"ץ בזכרון יעקב
אחד המאפיינים הבולטים של "בטטת כורסה" – אני, אתה ועשרות המיליונים שצופים מדי לילה במשחקי יורו 2008 - היא העובדה שלעולם לא יבחר אדם כזה בהשתתפות בפעילות ספורטיבית.

קבוצת הכדורגל של בבר איפרגן, מימין שורה תחתונה
לנצח תעדיף ה"בטטה" צפייה בספורט בטלוויזיה, על פני השתתפות מעשית בפעילות גופנית מכל סוג כלשהוא.

אני חבר איגוד ותיק ב"בטטות הכורסה". טלוויזיה – בטח. לשחק בעצמי? חס וחלילה. רק המחשבה על תנועה מעייפת אותי... לכן מה רבה הייתה תדהמתי ביום שישי בשבוע שעבר, כשנקלעתי בשעת אחה"צ מאוחרת למגרש הספורט של בי"ס יעבץ בזכרון יעקב ופגשתי שם קבוצת אנשים ששיחקה להנאתה כדורגל.

כן, כדורגל. להנאתם. הייתם מאמינים?

הנשים לא הרחיקו אותם

לאחר שיחה קצרה עם כמה מהם, הסתבר לי שהם משחקים שם מבחירה חופשית. אף אחד לא הכריח אותם, נשותיהם לא הרחיקו אותם מן הבית והם גם לא חוו שום אירוע טראומתי בילדותם.
ההיפך, גם אז שיחקו כדורגל להנאתם...

אמנם הייתה לי בתת המודע מין ידיעה כללית מודחקת על קיומם של אנשים שעוסקים בספורט כתחביב, אך עד ליום שישי, כשפגשתי בהם פנים אל פנים, לא האמנתי שהם באמת קיימים.

ראוי לציין שהם נראו נורמאליים לגמרי. היו שם כ-20 כדורגלנים בעלי מקצועות שונים. אלוף משנה בצבא, עובד בחברת היי-טק, יבואן, נהג משאית, עובד בשוק ההון ומי לא. רובם בני 45-35. אבל היה גם בן 18 ושחקן אחד בן יותר מ... 50. הם נפגשים כבר 15 שנה באופן מסודר בכל יום שישי - ובשעות קבועות. קיץ, חורף, סתיו או אביב. בקיץ הם נפגשים בארבע אחה"צ ובחורף בשתיים וחצי, כדי להקדים את כניסת השבת.

הגרעין הקשה

למה הם עושים את זה?, ניסיתי להבין. נתנאל (טלי) ממן, 40, נשוי + 2 בנות, משחק ביעבץ כבר 12 שנה ומהווה חלק מהגרעין הקשה שמקפיד לא לפספס שום יום שישי.

לדברי ממן, השעתיים האלה ביום שישי הן דרך לשמור על כושר גופני. "אבל מעבר לזה", הוא מוסיף, "אלה שעתיים מאוד חשובות שאפשר לפרוק בהם מתחים. זה זמן כיף שיש בו גם ספורט, גם מפגש חברתי וגם מקום לצחוק קצת. אשתי יודעת שאלה שעתיים שיש לי בהן פטור מהמטלות בבית והיא מפנה את הזמן הזה בשבילי. היא אפילו באה פעם אחת למגרש כדי לצפות, אבל נבהלה מהצעקות, ברחה הביתה ולא באה יותר".

אלברט (בבר) איפרגן, 40, משחק ביעבץ 10 שנים לפחות (הוא לא זוכר בדיוק). גם הוא, כמו ממן, מציין את הערכים המוספים שהוא מפיק מהמשחק ולאו דווקא את הפעילות הספורטיבית: "לי ברמה האישית זה נותן בעיקר מפגש עם החבר’ה. כל השבוע אנחנו לא נפגשים ואז באים ליעבץ, מדברים, משוחחים קצת על פוליטיקה ושומעים מה חדש. יש כאן גם עניין של פריקת מתחים".

פריקת מתחים? זה הרי אחד מסודות הצלחתו של משחק הכדורגל בעולם, יאמר ודאי כל פסיכולוג, והדבר ניכר גם אצל החברה מיעבץ. קריאות כמו: ’למה לא מסרת, אידיוט’, ’תעביר כבר את הכדור’, ’איך החמצת את זה?’ נשמעות מעת לעת מכיוון המגרש בשעה שאנחנו משוחחים בנחת על הטריבונה.

ממן ואיפרגן מסבירים לי שמדובר כאן על בני 40 שמתנהגים כמו בני 18, ולצורך העניין כלל לא משנה מה מעמדם החברתי או הכלכלי.

איפרגן מבהיר גם שמדובר על אנשים תחרותיים שבכל מאודם רוצים לנצח, מה עוד שהמפסידים יוצאים החוצה ואת מקומם תופסת קבוצה אחרת. "בגלל שהמגרש קטן משחקים ארבע נגד ארבע ויש שתי קבוצות שמחכות בחוץ. זה רע להפסיד, כי יושבים הרבה זמן בחוץ, אבל מצד שני זה גם הזמן שיש לנו לשוחח בינינו".

הספורט הוא אם כך רק תירוץ למפגש הספורטיבי. אבל למרות זאת יש גם לא מעט רגעי מחלוקת סביב המשחק. לצורך פתרון הסוגיה הזו מפנים אותי כולם אל גלעד גיאת, בקרוב בן 40, אך נראה צעיר בהרבה. גיאת, האיש והאגדה, הוא המנהל, היו"ר, אחראי להביא את כדור המשחק מהבית ואחראי לתקנון הקבוצה.

יש תקנון

כן, לא רק לבטטות כורסה יש תקנון אלא גם לקבוצות כדורגל שמתארגנות עצמאית למשחק בבי"ס יעבץ.

גיאת הוא מראשוני הראשונים של הקבוצה והיה שם כדי לחוות מסורת בהתהוותה. על התקנון הוא מספר שתמיד היו שם ביעבץ חוקים בעל פה, רק היה צריך לכתוב אותם באופן מסודר, כדי שלא יהיו פרשנויות שונות. התקנון נכתב בשנת 95’ ומוגדרות בו סוגיות שונות. למשל, איך מושגת הכרעה במקרה של תיקו, או איך נענש מי שנוגע בידו בכדור (הרחקה לדקה).

התקנון מתעדכן מעת לעת ובשנת 2007 אף הוכנס שינוי באחד מסעיפיו.

התקנון מודפס על דף נייר וגיאת מביא אותו בימי שישי. למקרה שיש צורך מסתכלים בו ועל פיו מכריעים במחלוקות.

אבל התקנון הוא רק מרכיב אחד בין מרכיבים רבים שיצרו את המסורת. כך למשל, אם מישהו חוגג שמחה (נולד ילד, חתונה וכו’) הוא אחראי להביא שתייה וכיבוד.

ממן מספר גם שקורה לא אחת ששחקן בקבוצה מבקש את עזרת החברים, כמו למשל בעת מעבר דירה. במקרה כזה יגיע השחקן ביום שישי, יספר על המעבר הצפוי ותוך דקות ייקבעו יום ושעה יעודה למעבר. ביום שנקבע מישהו כבר יגיע עם טנדר לעזור בהובלה, מישהו אחר יבוא לעזור לסחוב את המקרר וכן הלאה.

אז יש מסורת, יש תקנון, משחקים כדורגל, מקפידים להגיע כל שבוע ונהנים. אבל מה קורה אם במקביל לשעה המיועדת משודר גם אירוע ספורט חשוב באחד מערוצי הטלוויזיה? הרי המשחקים האולימפיים מתקרבים אלינו לטובה וחצי גמר הפיינל פור בכדורסל מתקיים תמיד בימי שישי אחה"צ. מה יעדיפו אז חברי קבוצת יעבץ – לשחק בעצמם או לצפות באחרים משחקים?

במקרה גבולי כזה, עונים חברי הקבוצה, סביר להניח שנפספס שבוע אחד ונצפה במכבי משחקת בפיינל פור, אבל בוודאי נחווה דעה על המשחק ביום שישי שיבוא אחריו.

רציתי לשאול עוד את החבר’ה הטובים האלה, אבל הם כבר פתחו בריצה על המגרש, שואגים בקולי-קולות. הסתכלתי בהם בקנאה מסויימת. ספרתי עד שלוש וחזרתי לכורסה שלי. בטטה או לא.
אנשים שקראו כתבה זו התעניינו גם ב
זה רק אני והמכונית שלי – 3 עובדות על תאונה עצמית
מצטיינות הנשיא לשנת 2021
יוצאים לדרך: נבחר מתכנן לפארק הנחל – ’’הואדי’’
גפן מגזין המושבות מקומון זכרון יעקב, בנימינה גבעת עדה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, מושבי חוף הכרמל והישובים בין עתלית לעיר חדרה
אין להעתיק, להפיץ או לעשות כל שימוש בחומרים כלשהם באתר זה בכל דרך ובכל צורה ללא אישור בעלי הזכויות מראש ובכתב

פרטי יצירת קשר: 04-6399917

© 2006-2016 כל הזכויות שמורות
קישורים מהירים
> אודות גפן מגזין המושבות
> צור קשר עם גפן מגזין המושבות
> פרסם בגפן מגזין המושבות
> רשימת תפוצה
> כתבות
> חדשות
> תרבות ובידור